בוא הביתה ותרחץ את הפנים.

עצוב לי, אז אני מבשלת. 

הכנתי עדשים בקארי, אורז בכורכום וירקות, חומוס בחוביזה ולימון כבוש. 

מהשבוע שהיה אני לוקחת איתי גם תבשיל ברוטב אדום של קישואים, פלפל ועגבניות (שתכננתי שיפרנס אותי כרוטב עשיר ללחם, אבל ארוחת הערב בבית ש' השתנתה),

פירה בטטה וקוקוס ("זה קומפורט פוד כי הוא גם מתוק וגם מכיל המון שומן בגלל הקוקוס", אמרתי לג' ולא אמרתי "אתה צריך להחזיר את הקילוגרמים האלה". אבל הוא אמר שקומפורד פוד מעולם לא עבד בעבורו והלך לחדר),

שאריות של רוטב סלק שהאכיל אותנו עוד בשבת שעברה (עדיין מריח טוב), וסלט רצועות סלק במיץ לימון שממשיך להתמזג איתו כבר משלשום. 

מחלק מאלה שמרתי לעצמי כמה מנות לשבוע שיבוא.

השותפה שלי שוב תרמה לי ברגע האחרון עוד ירקות, כך שתבשיל חצילים נוסף יקרה השבוע או בשבוע הבא.

הלחם שנאפה אתמול די מוצלח, חצי ממנו הולך לת', שהתחילה להיזהר מאד בתזונתה, כמו שאני נזהרתי לפני כמה שנים.

גם לה זה עושה טוב. וטוב שכך ולפחות משהו.

עדשים בקארי

מטגנים בצל, ג'ינג'ר קצוץ, שום קצוץ. מוסיפים עדשים ירוקות שהושרו קודם לכן במים.

מתבלים בקארי, גראם מסאלה, קינמון (במסאלה שלי לא היה או לא היה מספיק), מלח.

מוסיפים מים רותחים עד כיסוי של העדשים ואפילו אצבע (שוכבת) מעליהם. מבשלים על אש אגרסיבית.

ערבבים באמצע. 

אורז בכורכום וירקות

מטגנים בצל, מוסיפים לכלי הרוחש קוביות קטנות של סלרי, קוביות קטנות של גזר. 

מוסיפים אורז ומערבבים עד שגם האורז נקלה מעט. מוסיפים הר קטן של כורכום (צריך שזה יראה יותר מדי) ושליש הר פפריקה מתוקה, כמון (אני השתמשתי בזרעי כמון וטיגנתי אותם יחד עם הבצל), פלפל שחור אופציונלי, מלח במידה (דווקא מזה לא כדאי לדים יותר מדי)

מעל הכל שופכים מים רותחים (שתיים עד 3 אצבעות שוכבות מעל האורז) ונותנים להתבשל עם מכסה טיפה טיפה פתוח על אש בינונית עד שקלו המים.

כשנגמרים המים לסגור את הסיר ולתת לעמוד (אפשר מכוסה במגבת) לפחות עוד עשר דקות.

חומוס וחוביזה בלימון כבוש

לוקחים חומוס שבושל מבעוד מועד + הנוזלים שלו

קוטפים חוביזה בחוץ עלים קטנים או שתצטרכו לקצוץ אותם. קחו הרבה כי זה קטן במחבת.

מטגנים (נכון) בצל ודי המון שום קצוץ וגם זרעי כמון. מוסיפים למחבת איך שזה עלי חוביזה שטופים, הם מתחיחים חהצטמק ולשנות צבע. כשהם רופסים מוסיפים את החומוס, יחד עם מחית מחומוס+מי בישול של חומוס+לימון כבוש. לא להתקמצן על הלימון הכבוש, בעיקר אם הטעם שלו עדין כמו אצלי.

מבשלים וחושבים, חושבים ומערבבים. לא לתת לתחתית להידבק! טועמים מדי פעם, מורידים מהאש כשזה טעים מכדי להמשיך לבשל.

יאללה. לכלים.

מנגבים את המשטחים העמוסים, ההרוסים.

עוד מעט יבואו אליהם כלים נקיים ועוד מעט שבת.