תודה לכמו-מניפה שביקשה ממני לכתוב קצת יותר על ורד מאיה לב. 

אנ'לא יכולה. כי אין לי מה. חוץ מהאמון שלי בה וחוסר האמון במערכת המשפט, אין הרבה. 

סיפרתי לחבר: ביום שמישהי עם הרבה יותר קייס ממך לא זוכה להכרה, מאבדת תקווה ונושרת מהעולם,

זה שובר אותך במשהו. נועץ עוד מסמר שאומר שאירוע שהשפיע מאוד על החיים שלך אינו אלא אפס מעוגל בעולם. 

גורם לך לשמוח מאד שאת עם החברים שלך ועם אקדח דבק חם, שלא עושה כוויות על באמת.

יש הרבה חנוכיות. יש חברים. יש סולידריות. יש תקווה. 

ואפילו שהחושך בחוץ ממשיך להתגבר ושמחשיך כל כך, כל כך מוקדם

השבוע נחגוג את חג האור ובשבוע הבא הימים יתחילו שוב להתארך.