אתמול היתה אצלי מסיבת חנוכה. היו ארבע חנוכיות על השולחן ובאיזהשהוא שלב כשנכנס אורח,
הדלקנו חנוכיה שלמה באמצעות החנוכיה הסמוכה לה, שמונה נרות בשמונה נרות (ואת השמש בנפרד).
זה כמו סיגריה בסיגריה, רק יותר מוצלח.
בתמונה השיירים (לא החלטתי עדיין אם לנסות לשמור אחת מהן לשנה הבאה) וחתול.
איזה חבל שהחג הזה נגמר.
כמה מעניין שת' והמאהב החדש שלי מכירים זה את זה מהקשר אחר.
כמה עוד יותר מעניין שדיברתי איתו על ת' ולא על MJ. אולי זה עובר, ואולי זה רק קבור יותר עמוק.
היה לי חלום ממש מעניין על אמנות הלילה.
גרתי בו עם שירי בבית קומות עם מרפסת. המרפסת היתה שייכת לחדר שלה, אבל בשלב מסויים היא שברה את המחיצה בחלק הזה,
ואז יכולתי לראות שמהמרפסת רואים את הים, כחול ויפה. הרבה זמן לא הייתי בים, ואפילו בחלום היתה לי תחושה של רווחה.
עוד היה שם סוס מכונף מעיסת נייר (ציפיתי בחלום שהוא יהיה ורוד, אבל הוא היה אפור והיתה לו רק כנף אחת),
וסולם גבוה גבוה וגם מעלית. היה יפה בחלום שלי.
היום התעקשנו על לישון בלילה, כי בשבוע שעבר גססתי יום שלם אחרי המפגש השבועי שלנו.
ובכל זאת הגיע הזמן לחפש לנו דברים מעניינים לעשות חוץ מלשרוץ כל הזמן במיטה.
הקודם הרי אמר: "חשבתי מה נעשה ביחד עוד חמש שנים ויצא לי שסקס, פחות מעניין אותי, ביי.",
ואני מבינה את זה לגמרי ולוקחת את זה בחשבון, פשוט בכל זאת לא פשוט.
ואם אני לא מעניינת?
הפסיכולוגית שלי עדיין חכמה.
הסברתי לה שממילא אין לי יותר מה לעשות עם צנצנת אחרי האונס שהיא עברה השנה.
כאילו, מי צריך בובה שגם ככה לא עושה את התפקיד שלה? you had one job.
מה עם רותם? היא שאלה. ואני עניתי: היא יותר חזקה עכשיו, אבל היא לא יודעת לחיות.
ואני עומדת מאחורי זה,
אבל מי זה שמנסח את התשובות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
