אני רודפת אחרי הזנב שלי כל כך,

בזמן שאחרים קופצים, מה קופצים, מזנקים, קדימה.

הלמות הלב וזוגתה כבר בתור לעירא, זו העורכדינית הזכורה לטוב מכאן,

ואולי תתחיל להביא השנה את אישתה לסדר,

(זה תלוי גם, היא אומרת, אם היא תספיק להכנס להריון עד אז או לא.)

ואני רוצה לצטט את Talk,

"צריכה מקום קטן באמת, כמן קן, כמו כפות ידיים, כמו לכתוב בסוגריים, כדי לתחום, להרגיש מכל הכיוונים."

(קראתי פעם בספר אחד, לא מוצלח במיוחד, ש"לנסוע ברכבת זה כמו להיות בסוגריים", וזו הפעם היחידה שסימנתי בעפרון בתוך ספר, ורק בגלל הציטוט הזה הוא נשאר על המדף של הספרים האהובים שלי, עד שהוחלף.)