על ידי הזהוב, באופנים קטנים מאד אבל שיפור מקודם :)

ביום ראשון הקרוב אמא שלי עומדת לעבור ניתוח. האחרון מסוגו שהיא עברה היה לפני כשמונה שנים והסתבך בצורה מלחיצה ומעיקה, ולכן כולנו קצת לחוצים ומועקים כרגע, מראש. אני חוששת, אז אני מזהירה את מעגלי התמיכה שלי שאני אהיה מוזרה ועצבנית ואצטרך יותר תשומי מבדרך כלל:

את השותפים ואת ג׳, הזהוב, וזו ששמה בכתיב חסר.

ג׳ גר באותה עיר שבה נמצא בית החולים, וזה אומר שיהיה לי איפה לישון אם ארצה ובנוסף אולי אוכל לשכנע אותו לבוא איתי לאכול במקומות שהם לא בית חולים כדי לעודד את רוחי. זו ששמה בכתיב חסר שאלה אותי כבר, אם אני רוצה שהיא תפנה זמן ביומה עמוס הדדליינים כדי להיות זמינה לי באופן מיוחד (ואפילו קפצה לשעה לאירוע חברתי כדי לחבק אותי שם), והזהוב בעיקר נענה לנסיונותי הקצת נואשים להפגש.

היום הייתי צריכה לקום מוקדם וללכת עם השותף לאנשהו לסידור, אז הזהוב בחמידותו הסכים לתכנית העקומה שלי ובה אחרי הערב החברתי שלנו נחזור יחד אלי, ואשאיר אותו ישן כשאצא לסידורי, חוזרת לחבק אותו בסביבות ולתוך הצהריים. 

אכן חזרתי עייפה והוא היה מתוק ומעוך במיטה והדבר הראשון שאמר כשראה אותי חוזרת היה ״מים״, 

אבל אז הוא שם יד על הראש שלי והתנמנמתי מיידית וישנתי טוב את השנ״צ המתוקה של שישי בצהריים.

ואחר כך התעוררתי והיינו בעצלות נעימה, מתרפקת ונענית, רוצה אך לא להוטה, והיה פשוט ממש ממש נעים.

בסופו של דבר שורת אילוצי היום הביאה אותנו לבחור לצאת מהמיטה לעיסוקים שונים, אבל עדיין כינסנו את עצמנו כל כמה זמן, לפגישה בתוך הבית שאינה לעשות את אותו דבר.

ובמיוחד אני מרוצה מהעובדה ששנינו הסכמנו שהשיגוע הזה היה ״בחירה טובה״ של תכנית :) זה נעים לי לדעת שהוא נהנה גם ושלא רק מהצד שלי נראה ממש כיף.

אני ממשיכה לצייר בזכרוני את המקום שהוא פינה על הספה כך שיהיה ברור שהישבן שלי ייכנס לשם, את ההיענות של הרגל שלו להברשת האצבעות שלי במפגש החברתי. אני באמת מרגישה שקיבלתי השבוע חיבה ממנו מהסוג שהייתי צריכה, וזה ממש טוב לי.

הזמנים היחידים ביומיים האחרונים שבהם הייתי פתאום מסוגלת לישון בקלות היו בשעה האחת שבה חשבנו שהניתוח נדחה (עבר לו), ותחת ידו של הזהוב. אז אני מכירה בגופו הגדול כאמצעי הרגעה שלי, ומקווה להצליח ולצייר לי מתאר מסביב לעוד זמן במהלך השבוע הבא ולכתוב עליו במרקר צבעוני ״שלו״. נחיה ונראה.

עוד דבר שקרה לקראת סוף השבוע הזה הוא שעשיתי בדיקת שמיעה.

זיהוי הצלילים שלי הוא טוב. אפילו ״מעל הנורמה״ כך אמרו לי. אז איך זה מסביר את זה שאני ממש לא שומעת טוב?

אוף, מוח. אוף אתך.