היום שמעתי את השותפים שלי עושים סקס.

ציפיתי שזה יקרה קודם. היה די שקט וחמוד. I can totally live with that.

אני לא הולכת לישון כי בסביבות שתיים בצהריים התחילו להכנס רפואנים מכל הצבעים לחדר של אמא שלי בבית החולים לשאול מה נשמע. 

הניתוח אמנם עבר בהצלחה, אבל ללב חוקים משלו והוא פיתח איזושהיא הפרעה שלא היתה בו קודם. אז עכשיו צריך להבין מה עושים עם *זה* ובאיזו דרך מתקנים ככה שהיא גם לא תרגיש את התופעה וגם תוכל לשמור על רמת חיים סבירה. האופציות מרובות והסיכונים איתם. לא באמת חשבנו שזה לא יסתבך, אבל זה בכל זאת מבאס לשמוע שאכן כך הדבר.

מתעקשת להתבאס גם כלפי ג׳ וגם כלפי הזהוב (אל זו שבכתיב חסר אני טיפה מחוברת באינטרנט ביומיום)

הייתי צנצנת ממש אמיצה ודיברתי עם אבא שלי וגם עם אחותי לעדכן אותם. אך אויה, אף אחד בעצם עוד לא עדכן את סבתא? טוב, דבר ראשון בבוקר.