("אגדת דשא")

העניין הזה עם אנשים חדשים מתחיל ברגל שמאל.

המכר מהאוטובוס של לפני שבוע הציע לי ללכת לצפות באיזו הופעה חינמית אי שם בתל אביב,

משהו שנגמר בשעה לא ברורה שבה כבר אין אוטובוסים וצריך לחזור הביתה על אופניים.

(תמוה, וגם קצת חשוד.)

בינתיים דיברנו פה ושם, היה מצחיק, היה נחמד,

עד שעשיתי וידוא הריגה לכוונות הרומנטיות שלו.

(מי שקורא בין השורות מבין ששתי ה"קיצוניות", סקס וידידות, נכללות ב"ללא כוונה רומנטית")

אחר כך היתה דממת אלחוט של כמעט יממה,

שבסופה משפט בסגנון "ידידות יש לי מספיק, תודה רבה"

(לא קורא בין השורות, זבש"ו.)

(חבל. שעה שאין בה אוטובוסים מצויינת עבור קלישאת ה"תקועה בתל אביב",

זו שבתורה מספקת תירוץ לדברים שאינם כוללים את הבית. וממילא, גם לא את ההוא.)