אני באמת הרבה פחות נוחה לגישה באיטרציה הזאת.

אחרי שבועיים של החלפת כוחות,

נפגשנו שוב, הפעם תחת ההסכמה שלא לקיים מו"מ.

זה הוביל לבדיחה על מה שאנחנו עושים כשאנחנו לא מתדיינים

(רמז: תחלופה של אות אחת בלבד),

אבל גם ליום שדמה יותר מכל כמו ביקור ארוך אצל הבייביסיטר.

פינוק, סיפור לפני השינה, השתקעות ארוכה במיטה ושוקו חם,

אלא שלילדים לא מכינים שוקו עם כ"כ הרבה קינמון.

נכון שלא סגרנו שום פינה, אבל לפעמים יותר נחמד בלי פינות.

(אז למה לא רגוע לי?)