(תוך התעלמות מכל ענייני הבחור, שכרגע לא מושכים אותי למטה כי הם קורים בכלל למישהו אחר.)

קודם כל, לספירת השבועות ההיא של ימי שני

נוספים עוד הלמות לב, בבטן של הזוגה של הלמות הלב.

זה כמעט מפחיד אותי להתרגש בקשר לזה, עוד מעט זה יעבור לעולם הממשות,

מי היה מאמין שהמתעלמת כבר חודשיים בחו"ל והלידה או-טו-טו. 

מישהי אחת שאני מכירה בעיקר וירטואלית,

זיהתה אותי כשעברתי במכוון לפני דלת חדרה

ולמרות שהיתה באמצע פגישת עבודה, יצאה לומר שלום.

מחמם את הלב. 

פגשתי בקניון אחד מהצבא, שליהג לצדי במשך נסיעות אוטובוס ארוכות.

פטפטנו קצת ואז הוא הפזיל אל סביבותיו: "אני באמצע מפגש פורום".

הפזלתי אחריו לחבורת האוחצ'ים שמסביב ושאלתי בחשד מחוייך איזה פורום.

"בנים בלבד", הוא ענה וספק-פסק-ספק-שאל "את יודעת שאני גיי".

"לא נורא", עניתי לו. "גם אני הולכת למפגשי פורום לפעמים".

"איזה?" הוא שאל ואני בלעתי חיוך מסגיר:

"תרגום ועריכה, מה." והלכתי למפגש השבועי באגודה.

(אח"כ קצת הכיתי על חטא, אבל נו, ארץ קטנה וקהילה קטנה, 

יום אחד בוודאי ניפגש שוב וניפול זה על צוואר זה.)

ואפילו:

ישבתי עם מישהי לבד בבית קפה.

מעניין אם מישהי מאיתנו מעוניינת.

(אפילו לא לקחתי ממנה טלפון,

אבל זו פגישה שבועית ואפשר תמיד)