שיש לה עיניים כחולות וחיוך שמוצא חן בעיני.

(אני כותבת את זה כאן כדי שזה לא יהיה סוד מפני.)

העמיתה המטומטמת מהצבא

התקילה אותי ביום חמישי לפני שבוע

כשדיברנו על מערכות יחסים

עם ההערה: "למה אתם לא מביאים את חברים שלכם?

למה שלא תביאי את התלתלים?"

אני השתנקתי מיידית, והבחור שיודע דווקא הציל,

כשזרק את השם של הנוכחי.

רק בעקבות משפט אחר שלי אתמול, הסתבר לי למגינת לבי

שהיא חשבה עד עכשיו ש"התלתלים" שייך למין הנגדי.

(מה שאומר שכעת, הו כעת, הסתבר לה ההפך...)

ושוב קרוסלה של יודעת-לא-יודעת-תבין-לא-תבין-או-פאק-איט-אול-הו-אבל-אם-תדע-אז-מה.  

העמיתה האחרת הפתיעה דווקא באופן משמח:

כשמדריך הטיול חד את החידות הלעוסות

ושאל "מקום בשש אותיות, באמצע הנביעה, בא לו איבר":

במקום "עין חמד" המאוס,

היא זרקה "גן סאקר".

ואתגעגע נורא להוא שיודע כשיעזוב

(ובכלל, חלמתי עליו בלילה ואני מרגישה

קצת כמו רעיה בגודה כשהוא צוחק עם אחרות מעבר לדלת)

ושלשום הלכתי עם הכנפיים ברחוב

וראינו זוג במגע והוא אמר

"ראית אותם, נראה נחמד אבל

איך שהיד שלו נשענה על הצוואר שלה בבעלות כזאת"

ואני אמרתי בשקט "אדנוּת" ושנינו הנהנו,

מרוצים מהמילה ומההבחנה המשותפת 

ובכלל.