מצד אחד אני מרגישה שהתגבשתי מסביב לזה כבר כמה זמן.

נדמה לי שהחלטתי.

אני פוחדת שהוא יערער את דעתי כשניפגש

וגם מקווה, תמיד מקווה להתבדות

(זה לא יהיה לגמרי מדוייק אבל אני אגיד בכל זאת:

מההתחלה אני רוצה להתבדות, נורא.)

(בינתיים אני מדברת עם הג'ינג'ית והיא

צולבת את דברי באכפתיות.

בסוף השיחה עם הג'ינג'ית אני כמו מתמיד עדיין במערכת היחסים.)