אבא שלי אושפז.

לא שלא חשבנו שיקרה, אבל לא שלא הופתענו.

בכל מקרה הדבר הטוב היחיד שיצא לי מזה

זו ההזדמנות לנהוג בגסות רוח אל המפקד שלי

ואז לסתום לו את הפה בטיעון המנצח שלמעלה.

שונאת שמתערבים לי בטלפונים בשעות הפנאי

או שמצפים שאקדיש אותן לצבא.

הלאה התמנון הבטחוני!

הוא יחזור הביתה מחר-מחרתיים,

ואולי (אולי) גם ישתפרו העניינים.