קורים לי דברים מוזרים שקשורים לחוסר הריאליות שלי בענייני אוכל (הכנה בלבד).

א. בעקבות הליווי הכמעט-לא-משתתף שלי של המכונף במטבחו הצר:

אתמול אמא הכינה פנקייקים. היא שלחה את אחותי למכולת למטה לקנות ממרח שוקולד,

ושאלה אם גם אני מזמינה משהו. זכרתי שהמכונף מכין פנקייקים עם קמח, ביצה, סוכר, קינמון ושמנת.

"שמנת". אמרתי לה. אמא הסתכלה עלי קצת משונה אבל קנתה.

כמובן שמתכון הפנקייקים המשפחתי בכלל לא מזכיר שמנת (גם חלב יש שם רק מעט),

והיא הניחה שזה לעניין המריחה שאחרי. וכמובן שלי לא היה מושג איך משלבים את השמנת בפנקייק המשפחתי, מה גם שחלקנו נמצאים ע"פ הצהרה בדיאטה (כן, ממרח שוקולד זה דיאטטי, עליזה!).

אז עכשיו יש במקרר גביע של שמנת חמוצה ש(כדבר אמא)- אפשר להוסיף למרק שלך.

ב. בעקבות העניין הזה עם רעיון הבישול החדש:

הלכתי הערב לקנות מצרכים (קמח, בירה, עגבניות, רסק עגבניות, בצל מטוגן).

כשחזרתי מצאתי את אמא פורקת מצרכים. מסתבר שהיינו באותו סופרמרקט באותו זמן בלי להפגש.

העגבניות היו במצב טוב מכדי לקנות אותן לצורך מרק,

ויקרות מכדי לקנות אותן לצורך המתנה למצב רע יותר.

או כמו שאמא ניסחה את זה: מרק עגבניות ברגע זה הוא יקר מדי.

ג. בעקבות העניין הזה עם התקשורת:

איכשהו יצא שאי-הבנו אחת את השניה,

והמתעלמת לא פינתה את ערב מחר לענייני הבישול ההם.

אצלי נבנתה ציפיה, לעומת זאת, ללחם ומרק חם ונחמד.

מה עוד? הלסביות הפסיקו להפגש בחמישי בערב,

ולשאלתי (שהיתה מסדרת משהו אחר לערב) "נפגשים מחר?",

התשובה היתה "אפשר". לא מספיק לדחיית הבישול לעניות דעתי.

אז בעצם זירת העבודה עברה מהמטבח של המתעלמת,

בעוד שרשימת המתכונים השתנתה ללחם בירה ומרק-משהו(ככל-הנראה-בצל-עוד-צריך-לחפש-מתכון-לזה-למשל-כבר-יש-הכל-בבית)-ושמנת-חמוצה.

והחֵברה? 

זה או המכונף (שאלרגי לחתולים שאצלי, אין לו תנור אפיה אצלו, ונראה לי איכשהו שהוא בסוג של ברוגז)

או אתם.

אז אם למישהו מכם מתחשק להכין מחר (חמישי) בערב לחם בירה ומרק משהו, השאירו פרטי התקשרות בתגובות.