יום חמישי, צהריים מאוחרים, לאף אחד לא מתחשק לעבוד.

יושבים במשרד.

רגע מת.

החדש אומר: בואו נשחק משחק.

הזאת שאיתי במשרד: כן! איזה משחק?

החדש: איזהשהוא משחק מילים.

צ': אפשר לשחק שבלול מאפגניסטן!

החדש: מה?

זש"ב: אוי, זה קטע שקרה לנו פעם במשרד.

~כאילו זה היה אתמול~

~כאילו זה היה אתמול~

~כאילו זה היה אתמול~

צ' וזש"ב כבר כמה חודשים מאיישות שולחן משלהן,

הג'ינג'ית כבר עזבה, אנחנו יושבים בסיטואציה דומה במשרד.

האיש המוצלח שכבר עזב מריץ בדיחות על חשבון זש"ב, שהיא מהנדסת.

איש מוצלח שכבר עזב: אשה מהנדסת זה כמו חזיר ים - לא חזיר, לא ים.

צ': נהנית מהבדיחה.

אמש"ע (מהורהר): חזיר ים... guinee pig. חזיר מגינאה.  

צ' (משתפת פעולה): כן. תרנגול הודו.

זש"ב (מפתיעה): שבלול מאפגניסטן.

~איש-מוצלח-שעזב-בינתיים וצ' מחליפים מבטים תוהים ואח"כ בוהים בזו-שאיתי-במשרד~

זש"ב: מה, לא זה המשחק? שם של חיה ושם של ארץ? (מאדימה ומתחילה לצחוק)

~warp back~

משרד, צוחקים.

החדש (מעיר): באנגלית תרנגול הודו זה Turkey.

זש"ב: למי אכפת?

~אחרי עשרים שניות~

זש"ב (צועקת): כותבים את זה כמו טורקיה?

החדש מהנהן.

צ' מפינתה מביטה בה בעיניים פעורות.

זש"ב (בצחוק של מבוכה): אני יוצאת ממש רע מכל הסיפור הזה, נכון?