נראה לי שהיא קצת בוחנת עלי את מערכת היחסים על זוגתה,

כשהיא מחליטה לעזוב היא בודקת אולי גם אני אלך מהמכונף וכו',

כדי שתהיה לנו נקודת משען לבחון בה את ההתמודדות של כל אחת מאיתנו עליה.

הפעם זה היה הספֵק שגורם לי להרתע מלהשתקע עם המכונף.

[אצלי ספק שלא תהיה טובה ממנו,

אצלה ספק שלא יכול לבוא גבר ולהחליף חיים של מאבקים

בחיים של קונבנציה + שני ילדים וכלב (ועדיין אושר).]

אבל אני נוחה לזה וכך

מהשיחה שבה יצא ש

אני כאילו צריכה להציב את עצמי במרחק ממנו

על פני זמן מסויים "כדי לדעת"

היום נראה לי דרך דוק של דמעות

ו ב ה י ל ו ך   א י ט י   מ א ו ד 

מתישהו נכנסתי למשרד זולגת

באופן שלא ניתן לטעות בו

התנכרתי לשואלים לשלומי וישבתי לשולחן כאילו לעבוד

כותבת ביד אחת והשניה תומכת את הראש

כרוכה בסלוטייפ משרדי שקוף.

החדש, כפרה עליו, 

הסתכל על הקונסטרוקציה ואמר:

אני מרגיש צורך לחקות אותך.

הרמתי אליו מבט לא ברור 

ועניתי לו, בשקט:

אבל למה?

לא נראה שגם אתה מתפרק.