אני קוראת לו "כרוב אדום" למרות שזה כרוב ירוק ברוטב אדום... ניחא.

בעיני טעים יותר בגרסת הרסק ולא בגרסת הקוביות, אבל זה לפי חוק האמהות:

"משתמשים במה שיש בבית, ואני מצטערת שהכמויות לא מדוייקות, זה כי לא אני מכינה לבד."

מצרכים (לסיר ע-נ-ק-י):

3/4 כרוב (ירוק)

1 בצל רגיל, גדול

כוס וחצי אורז לבן

1/2 קופסה רסק עגבניות + שלוש כוסות מים,

(או פחית גדולה של קוביות עגבניות וכוס וחצי מים.)

1 סוכרזית

1 כפית מלח

1/8 כפית גרגרי פלפל אדום חריף

כמה כפות שמן

על הדרך: סלט כרוב

1/4 כרוב שנשאר

1 תפוח

לימון, שמן, מלח.

הוראות עבודה:

את הכרוב חוצים לשניים ("לאורך"),

נפטרים ממה שנראה כמו ההמשך של הגבעול בתוך הכרוב,

ואז חוצים פעם אחת לאורך (ליצירת רבעים) ופורסים פרוסות לא עבות לרוחב

עושים את אותו הדבר עם הבצל, למרות שבחיים לא ראיתי שפורסים בצל במקום אחר בצורה כזאת.

(אמא אומרת, לא בלי הגיון: שישתלב עם המרקם של הכרוב)

בסיר ענקי, רצוי עם ציפוי טפלון, שמים כמה כפות שמן, ומטגנים קלות את הבצל.

כשהבצל מתחיל להיות שקוף, מכניסים את האורז ו"מטגנים" גם אותו, גם עד שנהיה טיפה שקפקף.

בינתיים מרתיחים מים בקומקום בצד.

כשהאורז עושה קולות של שקוף, מכניסים גם את הכרוב לתוך הסיר (בשלב הזה הכל כמעט עולה על גדותיו)

מנמיכים את האש, שלא יישרף האורז.

מערבבים יפה.

מערבבים עד שנמאס לערבב או עד שהכרוב מתחיל להתרכך, ואז שופכים פנימה

את הרסק + סוכרזית+ מים או את הקוביות + סוכרזית + מים ("שיגיע בערך שני שליש מהאורז"),

ומוסיפים קצת מלח וקצת פלפל חריף.

מערבבים פעם אחרונה ומכסים.

מחכים עשרים דקות ככה שהאורז יתפח ואז מציצים:

אם האורז לא תפח "עד הסוף", מחכים עוד (מוסיפים נוזל אם אין כדי שיהיה לו מה לספוג) 

מורידים "כשהאורז מוכן". אמא הציעה לטעום ודי כששאלתי אותה איך יודעים.

בינתיים:

לוקחים את הרבע הנותר של הכרוב,

פורסים קצת יותר צפוף מלתבשיל, והופ לקערה

קולפים תפוח ומגרדים אותו במגרדת גסה לקערה

מוסיפים מיץ מחצי לימון, שמן ומלח.

מגישים כשהתבשיל עוד חם.

 (לדואגים לפרופורציות: בתמונה כמות קטנה מהתבשיל, וכל הסלט).