(בפעם הראשונה בחיי קדחתי בקיר(!) תחת הדרכה ופיקוח של ידיד מהצבא.

תלינו מדף והרכבתיה לתפארה, האין היא מותק של פינה?

ובפירוט:

העשבים הגדולים ו/או השימושיים בצנצנות גדולות.

מקלות קינמון, לימונית, לואיזה, מנטה (במדף העליון)

נענע, יסמין מיובש (נורא טעים) וצפורני חתול (אצל המכונף זה מכונה נסורת, ובגלל זה אין תוית) במדף התחתון.

גם סוכר (עוד לא מצאתי לו כלי ראוי) ודבש.

כל הפיצ'פקעס הקטנים במדף התחתון:

ג'ינג'ר בשלוש צורות שונות (אבקה, מיובש ומסוכר, שורש מיובש חתוך),

קינמון באבקה, אגוזי מוסקט (צריך כמות פצפונה בשביל המון טעם),

ציפורן במקלות, הל בתרמילים, זרעוני שומר,

קוקוס בריבועים, תפוח בריבועים, עלי ורדים מיובשים, חמוציות.

וסוכרזית.

יש גם (תלויים בצד) מסננת קטנה, כפית לחליטות ומגרדת (עבור הדברים השלמים)

ככה זה נראה מהמיטה הכי קרובה:

הכי פשוטים וטעימים:

1. תה נסורת וקינמון. מסורתי מהמכונף. קורא לו "התה שהאקסיות שלי אוהבות".

2. לימונית ולואיזה. מסורתי מהמכונף. אצלו זה עם ג'ינג'ר אבל קצת בעיה לסדר גם אחד טרי.

3. יסמין מיובש ומים רותחים. גם אימצתי מהמכונף. חלק ונוח ומרדים ונעים.

4. צ'אי ורדים. מצאתי פעם בויסוצקי וחיקיתי. קינמון, עלי ורדים וקוקוס. אפשר גם ציפורן.

5. תה מנטה ונענע או סתם מנטה. מרענן אבל לא כ"כ מתאים לשעת ערב.

6. המתכון הסודי: תערובת פשוטה של צפורן+הל+קינמון+וכו' שקנינו בשוק, ואני משתמשת בה בינתיים כי אני מתעצלת להרכיב דברים מכל הצנצנות הקטנות.

חסר בשביל צ'אי מסורתי:

1. סתם תה שחור רגיל של ויסוצקי (כרגע אין לי).

2. חלב.

חסר:

מקום להניח עליו כוסות מלאות

קנקן קטנטן לחליטה של יותר מכוס בכל פעם (אורח אחד, או שתיים וחצי כוסות לעצמי)

קומקום.

מה זאת אומרת חסר קומקום?

יש מסדר בסוף השבוע ובאופן רשמי אסור מכשירי חשמל שמסוגלים להתחמם עד כדי שריפה.

כלומר, אסור קומקום. פינת התה שלי אמורה לא להתקיים.

אין סיכוי בעולם שאני מורידה אותה. שיתמודדו.