לספר לכם על הפורים הנפלא שעבר עלי וכמה הספקתי בו

אבל מרוב שרציתי שהכל יהיה מושלם כלום לא מוכן עדיין

ובינתיים הצטננתי המסכנתי, קיבלתי גימל רחמים מהרופא,

השארתי הכל במגורים, ושבתי הביתה לקנח אף אל תוך הלילה.

[זו לא סיבה, אני יודעת, לא לכתוב שום דבר.]

ומחר אני הולכת להיות יום שלם בבית (בערך)

ואין יותר למחוק את המספר של המכונף

ואין יותר (בכל זאת) לצלצל, אז מה יהיה.