קשה כ"כ לשמור על החלל הזה.

המכונף יומיומי מרחוק, מתרגם איתי שיר,

כבר כשל בלשונו היום כשהטלפון חרחר:

"בסוף אני אקנה לך טלפון כמו שלי" ונבהל.

המפגש שלהם קרוב מדי

עוד לא רחקנו די

אבל כבר מדגדג לי להזמין אותו לבוא

ובמשרד השותפה ראתה

שמישהו מצחיק לי ויפה עיניים

וכבר היא מעודדת להתלבש יפה ולהשתכר

והמתח ניצת באוויר, וזה הרי לא מה שרציתי.

תמיד אמרתי שאחרי שקיעת הלבד

בא הזוהר שלך, שמושך אותם כמו זבובים

אבל כלל אין בי זוהר עכשיו ואולי תמיד היה בי

איך אדחה אותם, הם באים ואני עוד לא מוכנה.