עלינו מן הקומזיץ אל הטיילת.

אני הולכת באופוריית אי-שינה ושמחה,

היא מסתכלת מסביב ופתאום מתפלאת:

יש על המשאית ההיא תמונה של יפני עם חזה.

לא ממש ממש מפתיע, אני אומרת לה, אחרי הכל מדובר ביפני.

היא עונה: אני חושבת שזה לא מפתיע כי כאן בת-ים.

לא, זה יפני.

זה בת-ים.

יפני!

בת-ים!

אני חושבת, היא אמרה,

שמעכשיו כל התנצחות בינינו תידרדר ליפני בת ים.