היום בהרצאה על איברים מלאכותיים:

המרצה: חשוב גם שהחלפים לא יהיו חזקים מדי. כי אז הגוף מקבל מסרים לא נכונים. אם האיבר סופג יותר מדי מהאנרגיה שאמורה להעמיס גם על מערכות אחרות, נוצר סיכון.

אם לא משתמשים במערכת, הגוף "מוותר" עליה, כי הוא מאמין שהיא מיותרת. למשל, אם אניח עכשיו את היד על השולחן ולא אזיז אותה שנה, בסוף השנה לא אוכל להרים אותה, כי היא תתנוון בינתיים, והאיברים הפנימיים ייספגו, כדי להפנות משאבים למקומות אחרים בגוף.

אחרי כמה שעות:

צ' מצחקקת.

השותפה למשרד: מה?

צ': פשוט חשבתי בהקשר למה שדיברו איתנו היום על התנוונות, מעניין מה קורה למערכת המין שלי.

השותפה: צ', את מפחידה אותי לפעמים. איך שהמוח שלך הולך.

צ' לקהל:

אני סתם מתפלאת שלקח לי כמה שעות טובות לחשוב על זה.

אתם חושבים שגם המוח שלי מתנוון?

[חודש עבדנו על הפונצ'ו ואני אשב פה בחושך עם כוס מים פושרים עד שיהיו תגובות]