הגדרה: אתחול כשל והתפתחותו תחת מאמצים מחזוריים הקטנים ממאמץ הכניעה של החומר.
בהתחלה יש אי-מושלמויות קטנות. בכל חומר יש.
קצת זרות, קצת חסרים, ממש פיצק'לה, ומפוזרים. מרחוק (ובעצם גם מקרוב) זה נראה די אחיד.
בהשפעת עומסים קטנים שכל הזמן הולכים ושבים, הם נודדים להם בכיוון העומס.
באיזור שהם מצטברים בו מתחיל להתפתח סדק.
מקום שיש בו סדק רגיש יותר לעומסים המחזוריים.
לאט לאט הסדק גדל ומתרחב,
וככל שהוא גדול יותר, דרוש מאמץ קטן יותר להמשיך אותו.
בסוף העסק נאכל עד כדי כך, שמספיק המאמץ הקטן האחרון כדי לשבור אותו וחסל.
כשלמדתי את זה, במסגרת איזה משהו בצבא, .
חשבתי על הנדנדה של הזוגיות שלנו.
היום מצאתי משהו כזה בעוד מקום: בכנס בנושא "השתקפות עימותים בשפה".
היה שם קטע מעניין על "אלימות מילולית סמויה". מדובר ב, שימו לב:
שרשרת מתמשכת של מעשים או מחדלים,
כאשר כל אחד מהם לא בהכרח נושא אופי אכזרי או משפיל,
אולם ההתמשכות מובילה לאכזריות, השפלה וביזוי או להטלת אימה.
ואללה.