לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2007

התעייפות


הגדרה: אתחול כשל והתפתחותו תחת מאמצים מחזוריים הקטנים ממאמץ הכניעה של החומר.

 

בהתחלה יש אי-מושלמויות קטנות. בכל חומר יש. 

קצת זרות, קצת חסרים, ממש פיצק'לה, ומפוזרים. מרחוק (ובעצם גם מקרוב) זה נראה די אחיד.

בהשפעת עומסים קטנים שכל הזמן הולכים ושבים, הם נודדים להם בכיוון העומס.

באיזור שהם מצטברים בו מתחיל להתפתח סדק.

מקום שיש בו סדק רגיש יותר לעומסים המחזוריים.

לאט לאט הסדק גדל ומתרחב,

וככל שהוא גדול יותר, דרוש מאמץ קטן יותר להמשיך אותו.

בסוף העסק נאכל עד כדי כך, שמספיק המאמץ הקטן האחרון כדי לשבור אותו וחסל.


כשלמדתי את זה, במסגרת איזה משהו בצבא, .

חשבתי על הנדנדה של הזוגיות שלנו.


היום מצאתי משהו כזה בעוד מקום: בכנס בנושא "השתקפות עימותים בשפה".

היה שם קטע מעניין על "אלימות מילולית סמויה". מדובר ב, שימו לב:

שרשרת מתמשכת של מעשים או מחדלים,

כאשר כל אחד מהם לא בהכרח נושא אופי אכזרי או משפיל,

אולם ההתמשכות מובילה לאכזריות, השפלה וביזוי או להטלת אימה.


ואללה.
נכתב על ידי , 20/5/2007 22:05   בקטגוריות העיקר יש תואר  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצבע ואור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צבע ואור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)