שלישי עד סוף שבת. החופש שלי,

וגם- תקופת הזמן שהמכונף פרש בה למדבר.

והנה הוכחה לכך שהICQ דולק בעיקר בגינו,

שיש כמה מקומות וירטואליים שאני פוקדת כי אני מחפשת את פקידתו,

ושלא לשלוח אימייל יומיים, זה קשה.

אז מה. (נַראה לי מה זה!)

יעבור, ובינתיים

אני מבלה את זמני.

ביום ג' לקח לי את הזמן הארוך ביותר 

שלקח אי פעם לאדם חופשי בעולם חופשי להגיע לירושלים

ואת השתיקה המביכה ביותר לחזור

אבל באמצע היה ממש כיף.

הבוקר אפיתי עוגת גבינה.

(שכחתי להכניס ביצה בבצק אבל תפסתי את זה לפני שהיה מאוחר מדי,

היה צריך לחזור רק שני צעדים וקערה אחת אחורה)

היא גם לא נפלה (מה שאמא אומרת שקורה בעוגות גבינה) וגם יצאה טעימה.

הידד לבלוג הבישול הנפלא "בצק אלים" [1].

אחר כך שרפתי חלק גדול מהיום בביטוט [2] ברשת,

ומצאתי בין הקליפים המצחיקים את הקליפ הכה מדוייק הזה של החתול

(הכותרת שלו היא מאוד self explanatory, לכו צפו). 

בסוף יצאתי עם אמא ואחותה לקטוף תותי עץ בשדה נטוש

(לפני שתשאלו: הדודה קשרה את עינינו וסובבה אותנו כמה פעמים,

גם לו היה לי חוש כיוון לא הייתי יכולה להצביע איפה זה.)

חזרנו עם שקיות מלאות במתוק הגרגרי הזה, ובמתכון קל-פשוט לליקר.

הדודה אמדה ואמרה: ייצא לך חצי בקבוק,

וכמובן שאני מיד חשבתי לתת אותו במתנה למכונף.

(חייבים לסגור פוסט כמו שצריך, לא?)

שלל היום:

1 עוגת גבינה 

1 קליפ מדוייק להפליא של חתול

1 צנצנת ובה תותי עץ מעוכים + סוכר במקום חשוך וקריר בבית עד יום שבת הבא.   

[1] בזכותו ובזכות התמונות הנפלאות בו אפילו צילמתי מה שהיה,

ואפשר לראות מהתמונה שהמרקם של תערובת הגבינה אצלי ממש לא היה "יותר נוזלית מלבן ויותר סמיכה מחלב". המתכון אף הוא מככב- ברקע התמונה.

[2] מלשון בטטה. שיטוט חסר כל תנועה פרט לקליקים אקראיים.