1. שוטרת.

הופ הופ טרללה, עליתי בדרגה.

כשהלמות הלב שאלה איך יושבים עלי המדים החדשים,

עניתי לה: "יושבים עלי פחחח. כמו כל הצבא הזה".

ובכן, היום בערב הלכתי בתל אביב במדים החדשים שלי,

ושני אנשים קראו לי "שוטרת", ועוד שני אנשים שאלו אותי איך מגיעים ממקום למקום.

2. אלוקציה

אני נהנית מהתקשורת המוגבלת שאני יכולה להרגיש בה בנוח.

יותר ויותר אני מוצאת את עצמי צוחקת בטלפון, מרימה ילדות זבות חוטם,

מחליפה חוויות עם השותפה לחדר... כיף לי ופחות מפוחד כשמסתייע.

ואז, מתוך כל ההמולה הזאת, אני מרגישה מין תחושה בוסרית כזאת,

קהות כזאת שאומרת, שאם אני צוחקת ומקנטרת אחרים בחיבה,

זה כאילו פוגע קצת, מכרסם לי, במקום שהיה שמור עד כה למכונף.

כמו החתולים שנמצאים תמיד באותן משבצות על הדרך בערב,

ככה אצלי, המקומות קבועים, ברזל כדור הארץ נגעתי באמ'שך,

וקשה לי להכיר בעובדה שצריך לפנות

וקשה לי שהחתול האפור שנותן ללטף אותו לא היה שם היום.