לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2008

אני זקוקה לנחמה וזה כמו גירוד מציק


מבקשת את המגע.

 

שאלתי היום מישהו מהצבא אם אפשר לעגוב עליו, והוא שאל מה זה.

"להטריד אותך מינית", אמרתי לו, ואז הוא חשב קצת ואמר: "אה נכון, עגבת."

כמובן שהתגובה שלי להאשמות כאלה, אמנם הבלתי מילולית הפעם, היא "עגבת אחותך!",

אבל עד שהוא הצטדק "מאותו השורש!" כבר לא נשאר כל כך למה להתחבק.

 

לא מצליחה לתפוס את המכונף. כל הזמן הוא עסוק, ובדברים אמיתיים.

(חברה מהצבא אומרת שזו טקטיקה כזו של בנים, שיש להם תקופות של "קרוב" ותקופות של "רחוק", והיא מכנה את זה "הוא עושה לך רחוק".

אבל משום מה לא נראה לי, נראה לי שהוא פשוט מתרחק.)

 

הנה חוזר ההומור, בשקט.

זה בסדר, יֶה בסדר, נו.

מה את כזאתי.

נכתב על ידי , 7/1/2008 20:24   בקטגוריות LE-AN, חייבים-לעבור-בִּפְנוֹכוֹ, אגד מדבק  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצבע ואור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צבע ואור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)