כדורגל. בצבא. "הפסדנו" (המרכאות מתייחסות לעובדה שזה כתוב בגוף שני) 5:0,

ומבחינתי כקהל- אמנם לא חטפתי אף כדור בין העיניים, אבל ברחש אחד לא מצאו עד היום.

אחר כך הלכנו לחפש מתנה לחברה שעוזבת, החמוד מהמשרד ואני.

חזרנו עם כלום בריבוע, שקית יפה (שיהיה במה לארוז את הכלום) ומאוורר ידני קטן (=רוח צה"ל)

אבל בינתיים היה מצחיק:

נכנסנו לחנות הטלאים על קינג ג'ורג'. טלאי אחד שם הכריז: "כשר".

מיד העליתי את הרעיון להטליא אותו על כיס הישבן במכנסי המדים.

לאמור: כשר, אבל מסריח.

אחר כך הלכנו בסנטר די הרבה, צוחקים ומשתטים.

בסוף הלכנו גם לשירותים. היה די נורא.

בהתחלה חשבתי "המממ, ריח של משתנה ציבורית". אחר כך הבנתי שזה בגלל שזו משתנה ציבורית.

אחר כך העליתי בפני עצמי את הרעיון שאולי הם משתמשים בשתן לצורך הנקיון, אחרת איך אפשר להסביר את הריח.

בסוף, כששטפתי ידיים, נתקלתי בחומר הניקוי. בבקבוק ורוד זוהר, והכיתוב שפנה אלי היה כל כך נפלא,

שיצאתי מהשירותים עם הבקבוק ביד כדי להראות לחמוד:

"תיזהרו מחיכוי".