דבר שמצאתי כתוב יחד עם דבר ששמעתי באחת ההרצאות שבכנס האגודה הישראלית לשפה וחברה,

מרגשים אותי פתאום עד כדי ריצה ברחבי האינטרנט.

יחד עם זה מרגש אותי המתכון מהפוסט הקודם, שהוא מספר בכלל.

אני משלחת מילים וקישורים לחברים טובים,

מחכה לבומרנג נעים ואולי למשהו רך מזה,

ובינתיים מדברת עם המכונף בטלפון,

אומרת לו:

חשבתי שאני צריכה קצת זמן שקט

להבנות איזו זהות רעייתית קטנה עבורי,

להתרגל אליה, ואז להרשות לעצמי להתרגש

אבל אין לי זמן לזה, הכל חי כל כך!

זה יצטרך לקרות הפוך ופשוט להשתלב לי בחיים.

כן,

הוא עונה.