מתחת לבית שלי יש גינה ציבורית.

נו, אז מה? מה הביג דיל? כולה גינה ציבורית.

בדרך כלל שומעים משם כדורי כדורסל קופצים,

וקריאות ילדים משחקים כדורגל בדשא.

אבל בזמן האחרון שומעים משם... ימי הולדת.

יותר נכון, אי אפשר שלא לשמוע משם ימי הולדת.

אני לא מבינה, בחיי, איך אנשים יכולים לשבת בקרבת הרמקולים האלה.

היום ירדתי מההסעה הביתה, וכבר בשלב הזה התחילו לכאוב האזניים.

מסתבר שהרמקולים היו בצד השני של הגינה בכלל, אבל על עמודי הגבהה ומכוונים טיפה למעלה.

לא, לא היו מפנים רמקולים בעוצמה כזאת אל ילדים תמימים. השתגעתם? אבל אל השכנים- זה כן.

ייאוש.

שעתיים וזה עוד לא נגמר

והשירים כל כך שונים מחגיגות ימי ההולדת של פעם, שקשה לנחש מתי הסוף.

סגרתי את החלון, כי אי אפשר ככה. אני תקועה מעבר לרחוב בחלון סגור בחום הזה.

ואתם, אולי תנמיכו שם?