א. מרה (הומור, הומור).

אני מצלצלת לאלונה.

הטלפון מצלצל ומצלצל וכלום לא קורה.

"היא לא עונה" אני מצהירה ומתרפקת על המכונף.

"ברור. זה כתוב לה על המצח. תשמע איך קוראים לה: הַ-לֹא-עונָה. אלונה"

גיח, אני עונה לעצמי בלב וחושבת: לאט לאט אני נדבקת בחוש ההומור הדבילי שלו.

ב. בישול

ניסיתי לרקוח את הריבה ההיא.

יצא משהו כמו סירופ סמיך יותר מאשר ריבה.

זה לא הפריע לי לתת צנצנת לאמא של המכונף,

ולסמן אותה בתווית תוצרת בית: "ריבת היפים" (היי, היפ!)

ג. יחסים

היום באוטובוס עשיתי עיניים לילדה בת שלוש או ארבע.

הסתכלתי עליה בשפתיים נשוכות אבל עם התחלה של חיוך בלחיים,

ובסוף היא נכנעה אלי.

ד. יחסים

זה שלא היה לי זמן לנשום השבוע זה לא אומר שאני לא רוצה להתכתב אתך.

ה. יחסים

לא חלפו שבועיים מאז שחזרתי להתכתב עם המתעלמת

וכבר אני מרגישה קצת לא-נענית.

ו. עיצוב

בגלל התקשורת המחודשת עם המתעלמת, נזכרתי בטרוניה שלה על זה שהשיער של כל החיילות מסודר

ולכן אין מצב שהיא אי פעם תהיה חיילת, או לחילופין יש יחידה סודית אליה מעבירים את כל הפרועות

והשתמשתי בקרם לשיער של אחותי.

ואכן הוא היה בדיסטאנס ולקח לו הרבה יותר זמן להגיע למצב "שיער של צ".