(לא, פשוט ממש לפני רגע עברה פה אירוניה...)

היינו בים.

להתחבק לא התחלנו אפילו מפאת הצקות סטייל "מה השעה" ו"יש לך אש".

אחר כך חטפו לי את התיק וברחו.

דיווחנו למשטרה, אחר כך הלכנו לערוך חיפושי-פנס בגבול יפו,

והיה, אמ... לגמרי בסדר. 

לא היה זמן לחשוב, לא היה זמן לדאוג,

לא היה זמן לבכות או להעלב אפילו טיפה.

אני חושבת שמחיקתי מעל פני הארץ לכמה ימים

(אובדן ת"ז ויתר המזהים המודפסים והאלקטרוניים.

כן, גם של הצבא.)

בהחלט היתה הרבה פחות מפחידה מהאלטרנטיבה.