הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מעולה:
"לדעתי, יש להשוות את הכל לשואה. הכל.
זו אינה זילות, להיפך, זה כיבוד זכר השואה והפקת הלקח האמיתי ממנה.".
[רזי בן עזר, שוטח משנה טובה].
שווה קריאה.
[אני מראש מסכימה עם הטיעון ההיסטורי
ומתחברת בטיעון אישי דומה מאוד]
(דעתי האישית [1] היא שצה"ל כגוף שיש לו אג'נדה גם לחנך,
במדינה שרוחה באמת רוח היהדות, היה צריך מזמן לשלוח את קחנ"ר, קצין חינוך
ראשי, נגד כל צעד של החזרת פליטים ללא בירור. אבל עם השיטור המדיני מצד
הצבא והמדיניות הצבאית מצד הפוליטיקה... אני מניחה שהביטוי המתאים יהיה That would be the day. כשהעזתי ואמרתי את זה, אחרי המסע הצבאי
שלי לפולין, אמרו לי בעדינות לסתום את הפה שלי, או לומר, אבל לספוג את כל האש).
[1] האישי הוא הפוליטי.
| |
 אה, כן.
הייתי כל כך עסוקה בלהיות נסערת,
ששכחתי לציין: הבלוג הזה, הוא כבר שש שנים כאן.
חושבת שזו השנה הכי מפורשת שהיתה לי,
ושהיא היתה במקום, ההחלטה לכתוב יותר על מנת לחשוב יותר.
מה שנקרא fake it till you make it-
עבד!
| |
 וואי, למה אני מטומטמת?!
אז דאגתי לגליון ציונים, לשתי המלצות אקדמיות
ולמכתב פניה, שהוא החלק הכי קשה משום שהוא שמייצג עבורי את המתח
בין לומר שמשהו מעניין אותי לבין הצורך לנסח את זה באופן רשמי,
בין החשק להרחיב, לבין הצמצום האנליטי, כמעט פואטי, במסגור ההקשרים.
אז דאגתי לכל אלה, והכנסתי את כולם לתוך הודעת דואר אחת
ושלחתי בידיים מזיעות למזכירת התכנית לצורך קביעת ראיון קבלה
והכל מהדואר צנצנת@ג'ימייל.קום
[טפשונת שכמותי].
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
