לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

גלגל סובב


כמו כלבים במרוץ מעגלי אחרי הארנבת
אני קושרת אותם ראש לרגל לראש,
מרדפים מסביבי במעגל היא והוא והוא,
כמו אצליח לפטור את עצמי מלחש כל אחד מהם בכך שאשתמש באחרים,
כאילו אצליח לכשף את כולם על ידי העמדת הפנים שאף אחד מהם אינו יחיד,
כאילו אפשר יהיה לשפוך את הקסם המשולש שלהם לתוך אדם אחד,
והאדם הזה יהיה לפתע מספיק.

כן, אני משוגעת לגמרי.
אבל לפחות אינני המשוגעת היחידה.
נכתב על ידי , 23/4/2010 20:09   בקטגוריות אופיתי., העיקר שלא משעמם, הראית את חולה אפס?, מכמורת היא מילה יפה מאוד.  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא יודעת מי המציא את הרעיון הזה,


של לכתוב רק כשיש מה .


הנה עברו שלושה חודשים והיום היה אמור לחזור מחו"ל הבחור החמוד ההוא.
צלצלתי ולא היתה תשובה, רק תא קולי באנגלית, עם שימוש רק בשם הלועזי שלו, ולא השארתי הודעה.
במקום זה שלחתי SMS בעברית: חזרת, <שם עברי> <שם לועזי> רך?
("רך" היא, כמובן, מילת הקוד העצמי שלי שתחתיה זכרתי אותו אחרי הערב שבו היינו יחד בככר).

אחר כחצי שעה הגיעה הודעת התשובה, ולו הייתי חיה בסרט מצויר, דמותי היתה מזנקת לאוויר,
מגיעה אל הטלפון במין ענן מטושטש, ותופסת את הטלפון עוד לפני צפצוף ההודעה השני.
אני עדיין כאן. למרות שאכן קשה לעמוד בפני אשה שקוראת לי "רך". תחילת דצמבר.

כן, וכאילו שאני ממש רגילה שאנשים יכנו אותי "אשה".
כל הסיטואציה הזאת והתגובה שלי אליה עושה לי נעים בבטן.



מיכל תבקר אצלנו השבוע. הודעתי לאמא שהיא תבוא והתגובה היתה: "טוב, תודיעי לאבא. אני בנופש".
צודקת, אמא שלי. היא גם יוצאת לנופש השבוע.
יקירתי המעולה והמרגשת והקוצ'ינית מיכל תגיע השבוע לביקור, ואילו במכולת ברחוב שלנו ציון ההודי הסתכל עלי,
משך בכתפיו ואמר: אני לא יודע מה לעשות עם עצמי, העלים של הוופלה במקרר, אני שוכח להביא.

הלוואי והריחוק יתמוסס במהירות ולא נהיה זרות זו לזו אחרי שלא התראינו זמן כה ארוך. מיכל.
זו בושה גדולה שאני נוקבת בשמות בצורה כל כך גלויה ומרוגשת ומביכה. צריך למצוא לה כינוי.
משהו מעורפל ובלתי ברור שראשי התיבות שלו הוא מיכל, למשל.



אך לפני כמה ימים הבריז לי המכונף מפגישה נוספת. קבענו מבעוד יום, ולו כאב הראש וביטל כחצי שעה לפני המועד שהיינו אמורים להפגש בו. ישבתי מול המחשב כשהטלפון צלצל, ולמען האמת- כשהוא התקשר קיויתי בסתר לבבי שהוא אולי מעדיף לעכב את הפגישה בחצי שעה או שעה. כך שבמפתיע ולאור התחושה הזאת, לבטל אותה לגמרי לא כאב לי יותר מדי.

למחרת הלכתי עם הגבוהה שאליה התיחסתי לפני זמן קצר ברבים למקום כלשהו בתל אביב שבו מוכרים ספרים מאוד בזול. עמדתי שם עם הפרצוף כבוש בערימות, ותוך עשרים וחמש שניות בערך הגיעה החברה הנוכחית של המכונף, שעובדת שם, להמליץ על ספר. היתה נחמדה ועניינית, ולמרות זאת כה נבוכתי. הצגתי אותן אחת באזני השניה בשמות פרטיים, חפים מכל הקשר רגשי, והיה ברור לי שמיד אחרי זה יבואו דברי הסבר.
חוץ ממבוכה, אבל, לא היה כאן כלום. לא היתה תחושה של אקדח טעון ולא של אקדח מעשן. והלוואי שזה ימשיך ככה, הלוואי. ומסקרן עכשיו יהיה לשמוע בפגישתנו הבאה מה נאמר מהצד השני על הסצינה הזאת.



הנה. כתבתי די הרבה דווקא.
אולי גם אתם יכולים להגיב גם כשאין בדיוק מה?
נכתב על ידי , 14/11/2009 23:26   בקטגוריות no news is no news, העיקר שלא משעמם, עיניים גדולות, צמצם נפתח - צמצם נסגר  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



טרה לה לה


עיתון סוף שבוע היה? היה.

פרסומות בכפולת עמודים לקראת ראש השנה היו? היו.

הופיעה בפרסומת של הום סנטר טרמפולינה במאה שקלים?

אממממ... כל זאת ועוד בפרק הבא.

 

יד ביד, שמחים וטובי לב, פסענו אל סניף הום סנטר, לא משנה באיזה יישוב.

איתרנו את המוכר הראשון [1] שנקרה בדרכנו ו...

צ' (בעליצות): שלום! איפה פה הטרמפולינה?

מוכר א' (אומד, מחליט שזו לא בדיחה): *מה זה* טרמפולינה? 

צ' והמכונף: זה מין מכשיר כזה, שקופצים עליו... טוב, מובן לנו מהשאלה שאתה לא יודע,

אבל ראינו את זה בחוברת המבצעים שלכם! אז זה כאן איפהשהוא!

מוכר א' ? (במבטא ערבי כלשהו): כבר שלוש שנים שאני עובד כאן, אין לנו דבר כזה.

צ' והמכונף: טוב, תודה, נשאל הלאה.

 

אנחנו חוצים את החנות ושואלים במקום אחר, מוכר רוסי מבוגר.

צ': שלום! איפה פה הטרמפולינה?

מוכר ב': זה בצבע.

צ' והמכונף מחליפים מבטים משתאים, מסתכלים עליו שוב: צבע? למה בצבע?

מוכר ב': טר-פנ-טי-נה?

צ': לא טרפנטינה, טרמפולינה!

מוכר ב': אני לא יודע. הנה שמה המנהל.

מכונף: לא משנה, אנחנו הולכים לקופה הראשית.

 

צ'+מ': שלום, ראינו בפרסומות שלכם בעיתון טרמפולינה ובאנו לקחת!  

קופה ראשית: הנה מה שפורסם (מצביעה על דף מודבק לשולחן שאנחנו לא יכולים לראות). לא רואה כאן טרמפולינה.

צ': אבל לחיילים יש מבצע בהום סנטר ולא באייס! לא מתבלבלים במבצעים!

מוכרת: (מסיטה דברים הלוך וחזור מעל פני השולחן כדי לראות). אין כאן.

צ'+מ': טוב, תודה.  

 

הולכים לעבר קבוצה של שאל-אותי-ים אחרים:

אלה שמסכימים להעיף אלינו מבט דווקא יודעים מה זה טרמפולינה, אבל לדעתם אין.

צ'+מ': אבל ראינו בפרסומת!

מוכרים: הנה הפרסומת, תַראו!

צ' והמכונף מעלעלים דף-דף בפרסומת. אין טרמפולינה.

 

מחליטים לחפש משהו אחר במחלקה אחרת, ונתקלים שוב במוכר הרוסי הזקן,

הפעם בסביבה הטבעית שלו.

מוכר ב': הבנתי בינתיים מה אתם מחפשים! לא טרפנטינה! טרמפלינה! [2].

זה הדבר שעושים ככה! (קופץ בחיוך על פני חצי מחלקה).

מ'+צ': יופי נחמה.

מוכר ב': אין לנו. בכל מקרה אולי עדיף לכם לחפש <מילה ברוסית, נשמע כמו הובו>, זה הרבה יותר טוב מטרמפלינה!

מ'+צ' (באבדן עצות): טוב. אולי יש לך <פריט אחר שהיינו צריכים, מוסבר בעיקר בתנועות ידיים>

מוכר ב' (בפרץ התלהבות): יש!

מביא, בודק תקינות, וגם. מסביר. לאט. לאט. איך. מרכיבים. עם. נקודה. בסוף. כל. מילה. אפילו. אני. כמעט. הבנתי.

מ'+צ': תודה!

 לוקחים את הפריט ההוא ו...

יאללה לאייס.

 

צ'+מ' (מהתחלה, בשיא ההתלהבות ושופעי חיוכים): שלום! איפה כאן הטרמפולינה?

מוכרת מאייס: בואו איתי.

צ'+מ':  

צ':

 

להנאתכם:

המבצעים בהום סנטר

המבצעים באייס קנה ובנה

 

מסקנת המכונף: שוב דברים משמחים מבלבלים אותך.


 

יש לנו טרמפולינה במרפסת! עד 100 קילוגרמים! [3]

 


 

[1] המכונף קורא להם "שאל אותי"

[2] אני לא יודעת איך להסביר את זה. תארו לכם פשוט את המילה "טרמפולינה" במבטא רוסי כבד.

[3] והיא גם עולה רק מאה שקלים (באייס).

נכתב על ידי , 23/9/2008 22:42   בקטגוריות no news is no news, העיקר שלא משעמם, ככה זה בחיים, כנפיים קצרות כשל הבז, צמצם נפתח - צמצם נסגר  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצבע ואור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צבע ואור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)