לנסות עוד מוצא: קללות.

אולי קללות יביאו אותו בחזרה? זה הרי הדבר הכי חריף שאני יודעת.

ומתי אכניס לעצמי לראש שאם הוא לחץ על הכפתור של ההתעלמות אז לא מגיע אליו כלום:

לא תחנונים, לא קללות, לא מסרים מהעולמות העליונים. שום דבר, אם השם שלי על זה.

זה מבחיל אותי להיות ברשימה השחורה של מישהו כי נפגשנו.

האשמה עצמית: מה כבר עשיתי? 

ואני קולטת שאף אחד לא איתי בזה.

לא בשכירת הדירה ולא באמא שלי בביתחולים ולא בסידורים אחרים שנערכים בשמש, כי שמש לא חסר.

רק אני בשבילי בכל הדברים האלה וכל האחרים יש להם את שלהם ומדי פעם מעיפים מבט.

אז ככה זה להיות גדולה? לא-רוצה-קחו-הכל-ממני-אני-הולכת-לישון.

תחזרו אבל להסתכל עלי, כי אם לא - כל דבר שאני עושה לא משיג את המטרה.

המטרה היא תשומי.