חברים יקרים [1].

מסתמן שהגיעה העונה בה נדלקים פנסיהם של כל בתי הספר המעניינים באמת, אלה שעוסקים באמנות הלב וחמשת החושים,

והם פותחים את שעריהם ומזמינים את הקהל להצגות תלמידים, ובקרוב גם להצגות בוגרים.

היום נחתה בתיבתי הסנונית הראשונה:

בית הספר לתיאטרון-חזותי בירושלים מזמין למרתון קיץ של עבודות סטודנטים.

מישהי שאני מכירה (ומעריכה את אמנותה ועוד יותר מכך את הלב שדוחף לאמנותה) מציגה שם, אני לא מגלה לכולם באיזה ימים* כדי שלא תחטפו לי את הכרטיסים לפחות לעד שאגיע להחליט לקנות כאלה,

(עוד לא החלטתי אם אני הולכת, יש נימוקים לכאן ולכאן, הרי ירושלים הזאת, היא בירושלים ימ"ש), אבל לא זה העניין.

העניין הוא: אם אתם שומעים/מקבלים קישור על פסטיבל הופעות או הצגת עבודות סטודנטים של

המרכז לעיצוב בחולון, שנקר, בצלאל, מרכז לאמנויות הבמה בת"א, מנשר, צורה, וכל גוף אחר שיש לו שם במתכונת

"שם עצם מופשט עם קשר כלשהו למשהו" או "המרכז/מכללה/בית-ספר לX בY", 

בבקשה, גלגלו כל אלה אלי. אני רוצה לדעת. במובן התנ"כי.

* אני אהיה שם ביום רביעי.

[1] הנאמנים, ועד העובדים, עמיתי, אנשי לבבי ועוברי אורח.

[2] מבחינתי וללא נדר אני אוספת אותם כאן ברשימה מתגלגלת בצד.

אבל אם לדעתכם יש משהו שיותר מדי אור יעשה לו רע, אז אני אשמח לשמוע עליו במייל בכל זאת, פלוס ההסתייגות הזאת.

I've come to talk with you again

[the sound of silence]

או אולי גרוע מכך.

כן, זה גם קצת צדקני כמו בראשון וקצת נוח כמו בשני.

אבל בעיקר

מה זה בעצם. 

לא פואטיקה נשגבה, זה בטוח .