הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
פגועה ומאוכזבת ומתגעגעת ומצפה. אני מסתכלת על זה כמו על חבורה, בהתחלה מכה ואחר כך שטף ואחר כך זה צבעוני וקצת נפוח ורגיש למגע. לאט לאט זה ידהה.
| |
וואו. לילד הזה לא פיללתי.
יום שלם התהלכתי וזמזמתי לעצמי: Anita's gonna get her kicks tonight [כדאי לפתוח את הקישור, בחיי]
ומי לא באה? השחקנית הראשית. לא הצלחתי להביא את עצמי. לרצות, או בכלל. אבל אני באמת לא יודעת לחמול על עצמי מספיק לעשות פוס משחק. בשיניים ובציפורניים, במקל בסרגל מה שבא ליד, ומה שיהיה יהיה ואחרי המבול.
| |
ארג, שונאת את תחושת "שם הרי גולן, הושט היד וגע בם!"
כל כך הרבה דברים והם כולם בשדה הראיה, ומרוב שאני פוחדת לגלות שהם מחוץ להישג ידי אני בוחרת שלא להושיט אותה.
הפחדנות הזאת מתחילה להפסיק להיות רומנטית בעיני.
נ.ב חוויה מוזרה
| |
דפים:
|