לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: `. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שירים של אקסים


ביום חמישי בבוקר, כשהגעתי לצבא,

הרדיו של המשרד שני חדרים ממני ניגן את "רכבות" של דני רובס.

נכנסתי אלי, אבל לא עמדתי בזה, יצאתי והתנצלתי ונשארתי עד סוף השיר.

 

'תם מבינים, זה אחד השירים הכי מובהקים שקשורים אצלי אסוציאטיבית לאקס.

אבל לא נמהר ונקפוץ ישר למכונף, יש תור.

 

א. הבנזונה

הטוב- פני מלאך. הוא באמת היה לבן בוהק, גבוה ופרוש כולו ברחוב, ובבית שלי הוא היה עומד באמצע הפלורסנט העגול, ומקבל הילת מלאכים לבנה בוהקת.

הרע- סליחות. עוד רבים כמוני ראו את זה. היא קשורת עיניים בשיר, כמו שאני הייתי קשורת עיניים עם הבנזונה.

למרות כל החוויות המתקנות, עד היום השיר הזה גורם לי לרגשות מעורבים כשאני שומעת אותו.

 

ב. המתחתנת

Top of the world (גרסת הקריוקי)

התחיל מסיפור על שירים שנתקעו בראש של אמא שלי, וכדי להפיג אותם היא בחרה עם חברה שלה שיר שהן כן אוהבות, והיתה שרה אותו עד ש...הוא נתקע בראש שלה.

הייתי שרה את זה למתחתנת, מבלי שאף אחת מאיתנו לא הכירה את המילים. (לדעתי היא אף פעם לא שמעה את הביצוע המקורי).

 

ג. האקס-אקס

Breakfast in Tiffany's

הוא צדק. אפשר לבחור לראות את המשותף ואפשר שלא.

בסוף מערכת היחסים בינינו באמת הרגשתי לפעמים שאין לנו שום דבר במשותף,

ומאידך היה ברור- וול, that I just didn't care.

 

ד. המתעלמת

מי הרשה לעצמו שיר בהקשר הזה בכלל?

אי שם לקראת החתונה שלה, "עטור מצחך" בשל "למי שתהיי" וגו'.

בכל פעם שהיא אכזבה אותי... ובכן,

לאחרונה גיליתי את "לך" של שילה פרבר [ביצוע], והחלתי אותו בדיעבד.

 

ה. החנון מהאוניברסיטה

היה בינינו משהו שמעולם לא דובר, משהו בי ניצת אליו אבל בעצם כל הזמן היתה ברקע המתעלמת, ובכלל היה לי חבר. עד שנפרדתי מהאקס-אקס, ואז הוא שאל אם אולי, ואני אמרתי לו שאני כבר כמה שנים חולמת על מישהן ולא על מישהם.

מהצד שלו: Electrolite (הוא אמר)

מהצד שלי: הגננים היום עצובים

 

ו. המכונף

ככה אמרתי, ואז בכל זאת אחרי כמה חודשים צץ המכונף.

נסענו ביחד למפגש פורום תרגום ועריכה, ובדרך, באוטו, הוא שר לי את רכבות בפעם הראשונה.

כמעט רציתי לעצור את האוטו ולהתנפל עליו. כמעט, אבל היתה אז התלתלים... ואִתה "עוד לא אהבתי די".

 

ז. התלתלים

אילו שירים היו שם, בדיסק ההוא שהעלה בי את חום גופה של התלתלים (לא מוצאת ת'לינק)? השיר המסויים ההוא היה "גיטרה וכינור". ועדיין לדעתי רוב הזמר של התלתלים הוא בכלל ריח.

 

ח. המכונף

והנה, המכונף, ועוד המכונף, וקצת המכונף בצד.

היה מעיל הגשם הכחול המפורסם, שהיה, בתרגומנו המשותף, לכנפו של הפונצ'ו.

היו עוד כמה שירים של לאונרד כהן, ועוד כמה שירים של מאיר אריאל,

אבל בעיקר היו רכבות: לוקחות אותך, אותי למקום רחוק מאיתנו, ואנחנו משלמים את המחיר.

נכתב על ידי , 8/11/2008 18:44   בקטגוריות א' אהל&catdesc= ב' זה בית, ואנחנו משלמים את המחיר, חלומות של אתמול הם, למקום פחות יקר, מילים מילים., שיר עושה לי טוב על הנשמה, חשוף  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ויום העצמאות עצמו (פוסט בעיקר בשביל התמונות)


אז למרות שזה יום העצמאות הראשון מאז נכנסתי לצבא שבו לא היתה לי תורנות בבסיס,

בכל זאת מצאתי עצמי במרחק יריקה וחצי משם,

במנגל המתחיל-להיות-מסורתי בבית הלמות הלב וזוגתה.

 

ומה אני אגיד לכם, איזה כיף היה.

 

עזבו אתכם מהעניין הזה, של ליפול למין יקום מקביל שבו כולן לסביות, 

עוד היה שם גם שילוב שקט ורגוע להפליא

בין הקרום-של-הלחם [1] של הבִּיצה התלאביבית,

לבין הדוסיות החמודות מבת קול.

כי אוּך, איזו משפחה שווה ומקרבת מגזרים היא המשפחה של הלמות הלב.

 

האמת היא שהפעם הזאת עמדה גם בהחלט בסימן של ילדים.

אולי פשוט בפעם הקודמת (אחרי התורנות) הגעתי כשכבר נשארו רק אדוות של אורחים,

אבל הפעם... אוהו, הפעם הם נצפו בהמוניהם, במצבי צבירה בין בטן תפוחה לילדי בית ספר.

 



וואי, כמה מוזר היה לפגוש את כל מי שהיו חבורת הלסביות התלאביביות השוות של העשור הקודם,

עם בטנים ופעוטות, סופרות מלאי של מזרונים לערסל ומאיזו סבתא תגיע העגלה,

וצוחקות איזו ילדה יהיה הכי מוזר אם תהיה להן (קונבנציונלית לגמרי).

בחיי. my my.

 



הִרשו לי להעלות תמונות, כי היה שם שוס נהדר,

שלישיית ה"מרשמלו, מרשמלו, מרשמלו" התחלפה לאחר התמונות ההן, בשלישיה הרבה יותר הולמת:

 

הנה הם, משמאל לימין- משיח, פיל, ברווז בבכורת "מרשמלו, מרשמלו, עוף":


 

מרשמלו


 

עוף


 

חוצמזה, היתה שם גם ילדה אחת, בקושי פעוטה, שהתכדררה בין האמהות שלה, והבטחון הגופני שלה, עם החיוך, ריגשו אותי.



[1] החלק הכי טעים!

נכתב על ידי , 15/5/2008 20:33   בקטגוריות א' אהל&catdesc= ב' זה בית, לוחשנה, צמצם נפתח - צמצם נסגר  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"האישה הגיעה, אלך להתייחס אליה קצת"


נשבעת שככה כרגע היה כתוב בהודעה מהICQ של התלתלים.

 

האישה? האישה?!

 

 

[נו טוב, כן, אני קצת מקנאת.]

נכתב על ידי , 20/10/2006 14:43   בקטגוריות א' אהל&catdesc= ב' זה בית, איי האב א סושל דיזיז!, תלתל, ככה זה בחיים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצבע ואור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צבע ואור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)