קראתי את צמד המילים הזה בבלוג אחר ובאתי להזכר בגומות של חיי.

למכונף יש אחת, לאחותו הקטה שתיים, ולקטון המשפחתי החדש נראה שגם כן שתיים.

לאחותה של MJ יש גומה עמוקה גבוה באמצע הלחי הימנית. זה נראה שמאל כשעומדים מולה.

גם לאחותי ולי יש. גומות אמיתיות, שמתמלאות חן כשהחיוך אמיתי.

"או, הנה החיוך", היה קורא לו המכונף, כשהוא והגומות היו מעמיקים בי, זה מול אלה.

ככה, הרהרתי לי במעלית בדרך הביתה ופתאום, משום מקום, פנתה אלי השכנה,

שגדלה פה ומאז כבר מגדלת כאן ילדים:

תמיד היו לכם אותם, את הבורות האלה בלחיים. אני זוכרת כשהיית כזאת קטנה,

והייתם הולכים, לא ראו ממך כמעט כלום, חוץ מגומות כאלה גדולות.

1. אלתגעבי

הסמל הקטן ליד השם שלו מציג אצבע מורה על הפרח הירוק: "ששש".

אחרי יום וחצי של המנעות אני שואלת: מה זה האַלתִגַעבִּי הזה?

עוד שעה עד שהוא מתעורר, ומה שיש לו לומר הוא, חד וחלק- אלתגעבי בראש שלך.

2. לבנדר

הכנסתי את הראש לחדר האמבטיה כדי להציץ במראה ולהסתרק.

המבט החטוף אמר: כשאת מרגישה שאת מריחה טוב, את נראית לעצמך יפה יותר.

איזו חופשה נפלאה.

(כדאי, כדאי ללחוץ על התמונה המוקטנת.)