לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: -. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

צ. בישלה דייסה


סתם הסיבה לוותר על חלק מהמשמרת היא לבלות איתך בשתיים.

(נו, צ'.
פה ג-דול...)



אני פוחדת מאינטימיות ומשִברהּ.
נכתב על ידי , 9/6/2010 22:11   בקטגוריות breathe deep, ים-יבשה, יורים ובוכים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פתרונות


הם דברים מאוד פסקניים. 

לפחות על פי המקובל.

שאלה של כן ולא

או לכל היותר של קירוב [1].

 

בחינת פתרון שהוצע

היא בעיה חישובית שמסתיימת בקלות יחסית

לעומתה בעיית מציאת פתרונות להציע

[ההוכחה שקיים אופן מושכל (יותר ממעט יותר) ממעבר על כל האופציות הקיימות,

או, ע"פ הסברה הרווחת יותר בעולם כרגע, שלא קיים אופן כזה]

היא בעיה שפתרונה יזכה את מרַפֵּה הידיים, אם יימצא,

באחריות לייאוש כלל עולמי, ובמליון דולר,

(מוטב בשטרות בלתי מסומנים, כי אם העולם יודע משהו מהחיים שלו,

הוא, כעד מאוד מאוד נחשק לאפסותנו, יאלץ לברוח ממתנקשים כל שארית חייו.)  

 

 

(מדי פעם מוצעים לי פתרונות,

כמו סדין נקי על מיטה נוחה,

כמו מחצלת באוהל מוצל.

מה האנושיות הזאת בלפזול לכל יתר האפשרויות?

למה לפסוק אף פעם לא נראה לי כמו מטרה?)

 


[1] close enough, that is

נכתב על ידי , 2/4/2007 02:26   בקטגוריות העיקר יש תואר, ים-יבשה, עיניים גדולות, קקמייקה!, תירוצים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אליס וחור התולעת


זה בגלל הספר שקראתי. הוא מצא חן בעיני יותר משהודיתי בתחילה,

ודברים שקראתי שם חוזרים לאסוציאציות שלי. 


אליס נופלת לחור ההוא של השפן הלבן,

ומה קורה לה אז? היא נופלת ונופלת, ואז חושבת

אם תיפול עד שתצא בצד השני, היכן שאנשים תלויים על ראשם.

מה באמת היה קורה, לו המנהרה היתה חודרת את כדור הארץ כולו?

(אם נתעלם מהחום ומהחיכוך, כמו שאנחנו, יצורים אורבניים שכמותנו, עושים בינכֹה)

 

ע"פ הפיזיקה הניוטונית, ובואו נגיד שמרכז כדור הארץ הוא נקודת המשיכה של הכוכב,

אז עד המרכז היא נמשכת לכיוון שהיא חשבה עליו עד כה כ"למטה",

והמשיכה הזאת מגדילה את מהירותה כלפי מטה, לכן במרכז כדור הארץ,

זו הנקודה שהמהירות שלה "כלפי מטה" היא הכי גדולה.

 

ואז כמובן היא עוברת בטיל את מרכז כדור הארץ וממשיכה כלפי מטה.

רק מה, שהליבה מעליה עכשיו. ואז מה שקורה שהיא בעצם מתחילה להמשך למעלה,

ולמרות שהיא נעה כלפי מטה, המהירות שלה מואטת בהשפעת המשיכה כלפי מעלה.

מתי היא תיעצר? אם אין חיכוך- על פני כדור הארץ בצד השני.

 

שם גם המשיכה של הליבה כלפי מעלה תהיה הכי גבוהה ממה שהיא ראתה עד עכשיו.

ומכיוון שהמהירות שלה אפס ומשהו מושך אותה לכיוון הליבה,

ואין שום אדמה מוצקה מתחתיה(/מעליה) שתמנע את זה  

ובכן, אין לה ברירה כגוף ניוטוני אלא להתחיל לנוע לכיוון המשיכה.

 

וכך הלוך ושוב.


ככה גם אנחנו,

ולא רק במטוטלת העצמית שלנו אלא גם בקריאה זה לזו,

או לפחות ככה אני מרגישה עכשיו.

בתנודה אינסופית. 


למדתי עוד משהו על השפעות של תנודות על חומר.

אני מקווה להספיק גם את ההרצאה הזאת לפני תום סוף השבוע. 

נכתב על ידי , 16/2/2007 22:57   בקטגוריות העיקר יש תואר, ואני&catdesc= מי אני? מה אני?, כנפיים קצרות כשל הבז, ים-יבשה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצבע ואור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צבע ואור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)