לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אה כן.


א. אני לומדת על קשב באוניברסיטה. אין נפלא מכך כדי לגלות כמה מעט ממנו יש לי,

ואיך הוא לקוי במידה כזאת שקשה לי אפילו להתרכז מספיק כדי לזהות באיזה חלק.

כבר הראיתי לסרפי ואני נשבעת שיש לפחות הוכחה אחת (לא קצרים שולי הדף, אני אביא, מחר כך).

חוץ מזה גם צילמתי משהו (בזה אני בטוחה כי יש לי זכרון פרוצדורלי) אבל אני לא זוכרת מה.

אז גם זה יבוא אחר כך. אז מה רציתי בעצם:

 

א1. שמתי לב גם (היום כששטפתי כלים, שזה זמן מעולה לחשיבה אסוציאטיבית)

שאני מנותקת לגמרי מהחדשות (אפילו את עמוד הפייסבוק שלי אני רואה יותר).

הייתי מכניסה את הדף הראשון של "הארץ" כדף הבית, כדי להגדיל את הסבירות שאתקל וגם אשאר בו,

אבל...דף הבית הוא כבר האתר של האוניברסיטה, מסיבה זו בדיוק. אז לא. 

 

א3. בקשה, אם ככה. אם קורה משהו גדול:

פיגוע, מישהו מוציא את איתמר בן גביר מהארון, מתחלף ראש הממשלה, דברים כאלה,

תגידו לי בבקשה.

 

דנקה חיוך

נכתב על ידי , 9/11/2010 23:48   בקטגוריות ארץ תכול אין עב  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תובנה מהחודש האחרון בערך:


פתאום שמתי לב שאני כבר לא מאמינה בגלעד שליט.
זה נראה לי טפשי כמו להאמין בסנטה או בפיית השיניים.

נדמה לי שגלעד שליט מת.
שמדינת ישראל יודעת שגלעד שליט מת,
ושנועם ואביבה שליט יודעים שגלעד שליט מת.
כולם מפנים פנים חתומים ושתוקים לציבור פשוט מפני ששומרים את זה.
לא יודעת לקראת מה, סביר שעד המלחמה הקרובה.

או שחלקם לא יודעים, אך כבר סבורים כך כמוני.
נורא: גלעד שליט באמת הפך לרון ארד.

ואני תוהה אם זה פשוט עניין של מגבלות אישיוֹת שלי (ובהנחה שאני מגיבה כישראלי ממוצע, שלנו):
להחזיק תמונה מנטלית של מישהו חי כשהוא כל כך בלתי נראה ובלתי מדובר.
תוהה איך זה היה כשמשרע תשומת הלב של הציבור היה רחב יותר משלוש ומשהו שנים.
ששבויים חזרו מהשבי המצרי אחרי חמש ועשר שנים, ואנשים עדיין האמינו בנשימותיהם בצינוק.
נכתב על ידי , 19/3/2010 17:20   בקטגוריות ארץ תכול אין עב  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בריונות


זו אולי קצת הצתה מאוחרת:

לפני כמה ימים שמעתי ברדיו שילד בן 12 אושפז בבית חולים אחרי שהוא ועוד חברים "שיחקו" בחניקות.
המשחק הוא כזה: תופסים קורבן ומצלמת טלפון. את הקורבן מצלמים, וחונקים עד שהוא אומר "נכנע".
אם אמר "נכנע", מראים את הסרטון לכולם (וגם לבנות). הוא לא אמר. אז נחנק.

זה הזכיר לי שלפני כמה זמן קראתי בעיתון שאחת התביעות של מדינת ישראל לקראת הסכם/הסדר היתה שהרשות הפלסטינית תכיר במדינת ישראל כישות פוליטית.
אשכרה לצלם, לחנוק, ולומר "תגיד שאני קיים, תגיד שאני קיים". 

לא ככה?
[מי זה "הבנות" במקרה הזה? ובכתבה יש קריאה לאיזה מבוגר אחראי גם].
נכתב על ידי , 22/11/2009 21:44   בקטגוריות ארץ תכול אין עב  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצבע ואור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צבע ואור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)