לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: mind the gap. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מעבר למראה, ומה צנצנת מחפשת שם.


דני גיבור.
ביצועים (לא מתיילדים), אלף בית, מילים.
ככה אני מרגישה עכשיו, מאוכזבת ונבגדת.
אני יכולה לראות את בן הדמות שלי, אבל הוא לא משחק איתי יותר.
זה קצת דומה לתחושה שלי כשגיליתי של-MJ יש בלוג שלא הכרתי.
(איך נראה הכאב מאז אלף בית)

כמו אחרי שיר הג'ברווקי, אליס מגיבה ב:
"Somehow it seems to fill my head with ideasonly I don't exactly know what they are! However, somebody killed something: that's clear, at any rate-"
ובעברית:
הוא ממלא את ראשי ברעיונות, אך איני יודעת בדיוק מה הם! מישהו הרג משהו, זה לפחות ברור...

זה לפחות ברור.
אבל הרגע שלפני היה כל כך קסום [סוג כזה של חסד]:
הרגע שבו הייתי משוכנעת שיש עוד כמוני, סוכנים כמוני בעולם.
שאנחנו יכולים לחוות את החוויות זו של זה דרך תיאורינו, ואיכשהוא להקטין ככה את הדרך לכל אחד.
יש ספר מדע בדיוני: אנשי הכבשן, שבו אנשים יכולים ליצור לעצמם תכפילי-חימר, שמחזיקים ליום אחד בלבד,
והם חיים (או מבצעים משימות ומתים) את היום הזה שבסופו זכרונותיהם ממוזגים באב-טיפוס.
שכחתי אבל, שאז האחריות שלך כאבטיפוס באמת על ה'כנלים' שלך היא מפוקפקת.
טכנולוגיה (כמו שעידו הרטוגזון אמר בעקבות מרשל מקלוהן) היא הרחבה של החושים והאיברים שלנו,
ועכשיו כשהתכפיל שלי לא חזר, אני לא יודעת איך להרגיש: זה חסר מילים, אבל הנקע קיים, וכואב.

MJ, אולי תעלי מחדש את השיר שלך על המראה כדי שההקשרים שלי יהיו שלמים?
עוד יש קרול שלמה מחוץ לתמונה של הפוסט הזה
נכתב על ידי , 7/8/2010 10:19   בקטגוריות mind the gap  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



וואי, למה אני מטומטמת?!


אז דאגתי לגליון ציונים, לשתי המלצות אקדמיות
ולמכתב פניה, שהוא החלק הכי קשה משום שהוא שמייצג עבורי את המתח
בין לומר שמשהו מעניין אותי לבין הצורך לנסח את זה באופן רשמי,
בין החשק להרחיב, לבין הצמצום האנליטי, כמעט פואטי, במסגור ההקשרים.

אז דאגתי לכל אלה, והכנסתי את כולם לתוך הודעת דואר אחת
ושלחתי בידיים מזיעות למזכירת התכנית לצורך קביעת ראיון קבלה
והכל מהדואר צנצנת@ג'ימייל.קום



[טפשונת שכמותי].

נכתב על ידי , 31/5/2010 23:14   בקטגוריות mind the gap, גם אני רוצה לחיות נכון, דג ברשת, האם את צוחה או בוחקת?, העיקר יש תואר, חייבים-לעבור-בִּפְנוֹכוֹ, שפה "לא זרה" נוספת, איי האב א סושל דיזיז!  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בחלומות שלי העולם הוא עגול.


אני הולכת כמה צעדים לתוך הים ואני כבר בתוכו ממש, מוקפת.
בבוקר בים העולם הוא כמעט שטוח, למעשה;
מרחב הים מתנשא מלפני עד אופק רחוק רחוק, שניתן להאמין איך קיים לו קצה,
שכל השפע הזה הוא כמו מפל, מפה שמחליקה מטה מטה לאיטה מפני שולחן גדול. 
נכתב על ידי , 20/3/2010 17:48   בקטגוריות mind the gap  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצבע ואור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צבע ואור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)