הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר |
|
 איך אתם לא מספרים לי דבר כזה?
(מה מה? תפוח אדמה! אבא שלי אומר שזה היה היום בעמוד הראשון של העיתון הראשון).
אז זה דבר שלגמרי .
ומאידך, האיש של החוטים בכלל אין לו קצה בשבילי (אולי יום אחד).
אני אוחזת במקום זה בקצההּ של אכזבה
על משהו שכבר נהיה יקר לי.
מעולם לא היה לי עצוב יותר לשמוע "תודה שאת מבינה".
וגם זה יעבור, ובינתיים היה לי עונג של תקשורת קצרה.
אני שמה לב שהיום הקוים המפרידים נמצאים במקום אחר מכרגיל ביחס לתוכן הקטע,
מעל המסקנה, כמו הקו בין התרגיל לתוצאה על מחברת משבצות.
כמו מסכמת לי כמה-כמה.
יוצא לי חיובי.
| |
ועוד משהו
ברדיו בדרך מפה לשם לפני כמה ימים שמעתי ברדיו שיר
שיש בו משפט כזה "נשארתי כי מעולם לא אמרת לי ללכת",
ובפזמון שלו: "שלום לך תקווה עצובה, אני עוד חושב עלייך לפעמים".
משום מה אין את המילים של השיר הזה על הרשת, אבל עכשיו כשהצצתי מסביב כן רשום שהן של זאב טנא.
אותו אחד מ"הכל במקום".
נשמע לי כמו: מילים פשוטות, הבחנות אוניברסליות.
[המכונף לא חוזר אלי בטלפון. זה סטטוס שהתייצב בכמה הפעמים האחרונות שהפסקנו שיחה כי אין זמן.
והמתעלמת... מקבלת בחזרה את הכינוי הישן שלה].
שלום לך תקווה עצובה, אני עוד חושב עלייך לפעמים.
ואפילו יותר מלפעמים.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
