מן שהבתחתי , יום ראשון , הנה סיקורי השראשון מקווה שתהנו.
מאז ומתמיד שאני זוכר את עצמי מקשיב למטאל , תמיד היה לי מקום קטן ( גדול ) וחם בלב לפאוור מטאל , אחד הג'אנרים של המטאל שפשוט לדעתי אף פעם לא נמאס ממנו , שיכול להפתיעה כל פעם מחדש , שכל הכלים ( הגיטרות הבסים התופים )מצתלבים למשו אחד , שלם . וכשה מגיעה החלק של השירה ושל הליריקה , אם הקול החזק הטהור , שדרכו אפשר להרגיש את כל העוצמה של המטאל , זורמת בוורידים ביחד אם הדם והוודקה.... להקה שאני רוצה לספר לכם עליה היום מקבלת 10 מתוך 10 בכל הקריטריונים האלו , ואוד פלוס שמן וגדול בג'אנר של המלודיק דאף.
הלהקה הוקמה אי שם בשנת 1991 בדנמרק בעיר אלבורג אל ידי שני אחים , מיקל ומורטן סאנדאגר. פורמלית הלהקה מנגנת מלודיק דאף אם אלמנתים של פאוור , לפי דעתי דווקא זה ההפך , פאוור אם אלמנתים של מלודיק דאף. בכל מקרה מאז הוקמה , באותה שנה אם פירוק ברית המועצות , כמו על ברית המועצות גם על מרסנרי עברו שינויים רבים אם זה בהרכב הלהקה ואם זה בסיגנון שלה... אומנם הוקמה כבר ב 1991 הלהקה הוציאה רק 4 אלבומים מלאים שאליהם במהלך השנים נוספים שני דמואים , אחד איפי , ואלבום אחד בשנת 2006 שנקרא The bast of Mercenery.
ההרכב הנוכחי של הלהקה:
Mikkel Sandager - Vocals
Jakob Mшlbjerg - Guitars (ex-Panzerchrist, Obscenity (Dnk))
Martin Buus Pedersen - Guitars
Morten Sandager - Keyboards (Elopa, Behind the Curtain)
Mike Park Nielsen - Drums (ex-Feticide, Ferocity (Dnk), Rosemary Woodhouse)
Renй Pedersen (Transparent) - Bass, Vocals
אומנם ללהקה יש עבר מפואר אני רוצה לדבר על אלבום אחד שלה , שהוא גם האלבום הראשון שלהם שדרכו עשיתי היכרות אם הלהקה. שמו של האלבום הוא 11Dreams ופעם ראשונה האלבום ראה אור בשנת 2004 תוך כמה שבועות האלבום כבש את אירופה , ב 90% ממגזני המטאל הנחשבים באירופה קראו לו אלבום החודש , ו"אחד יצירות המטאל היותר מסובכות והיותר יפות שראינו בשנה האחרונה" כאלה תגובות לאלבום של הלהקה הבטיחו להם מקום בפסטיבלים הניחשבים ביותר באירופה ( למשל פסטיבל Wacken Open Air אשר נערך בכל קיץ בגרמניה ).
11 Dreams
Released August 23rd - 2004
[3rd Album]
CD
Century Media Records
Cover by Niklas Sundin
Produced by Jacob Hansen(.com)
Mastered by Ziggy
Total time : 61:51 min.
Track List:
1. Into the Sea of Dark Desires (1:05)
2. World Hate Center (4:59)
3. 11 Dreams (6:51)
4. reDestructDead (5:47)
5. Firesoul (7:36)
6. Sharpen the Edges (5:35)
7. Supremacy v2.0 (8:12)
8. Music Non Stop (4:12)
9. Falling (6:56)
10. Times Without Changes (2:58)
11. Loneliness (7:38)
כפי שכבר כנראה ניחשתם לא סתם התגובות לאלבום הזה ברחבי העולם היו מעולות , אכן האלבום כולל בתוכו כל מה שאלבום מטאל צריך לכלול , החל מעטיפה מושכת ומסתורית עד לריפים קופצניים ועצבניים ברוב השירים. האלבון פותח באינטרו שהוא מוסיקה רגועה שלאט לאט מתפתחת למשהוא חזק , עויין , פוגע ונותן בראש , וככה בלי שאנחנו שמים בכלל לב אנו מקפצים לשיר הראשון שכבר בשניות הראשונות משלב את התופים הלא מפסיקים לרגע אם הצעקות העצבניות של הסולן כבר מהשיר הראשון Mercenary אומרים לנו " אתם לא הולכים לשום מקום חברים , עד שהאלבום לא נגמר " ואכן אין שום רצון להפסיד אפילו 5 שניות של השיר , בזמן שהוא מקפץ בין קול עצבני לקול חזק עויין ונקי ועד שהוא מגיעה לסקרימים של "Save yourself " ....אבל כשה נגמר השיר World hate center , במקומו מגיעה שיר הנושא של האלבום , 11 dreams, שקצת שונה מקודמו דווקא בזה שהוא פחות עצבני אלה יותר רגועה ,נותן זמן מנוחה מההאד בנגין שצפוי מאוד שעשיתם בשיר הראשון וגורם לכם להקשיב יותר ולהבין את הליריקה של השיר , שיר הזה גם מלווה בסולו מהיר וחזק שלא היה מבייש שום להקת פאוור. השירים הבאים עד לשיר 8 נותנים בראש בצורה הכי אכזרית ולא משחררים אותך לשום מקום , השיר ה 8 Music non stop מתחיל ברגיעה יחסית ומאפשר לך לחשוב שסוף סוף הראש שלך יפסיק להסתובב , לפחות עד סוף השיר , אך ההתחלה מטעה , אומנם השיר פחות מהיר ועצבני , יש בו כל כך הרבה אנרגיה שפשוט בא לך לקום לתפוס את החשמלית שלך ולהתחיל לנגן מטאל מהיר ועצבני ...אבל גם השיר הזה מגיעה לסיומו והשיר שאחריו מחזיר אותך לכסא , ללא ספק השיר הכי עצבני ומסוכן באלבום כך שחברי תזהרו אם אתם לא סגורים על עצמכם באיזה שהוא מובן ויש לידכם כלים חדים תעבירו לשיר הבא למה אתם יכולים בטעות לקום להוציא סכין וללכת לטבוח באנשים... השיר הבא ולפניי אחרון באלבום הוא Time without changes באלאדה טיפוסית אך עדיין שווה כל דקה שבה היא מנגנת ברמקולים שלכם. השיר האחרון והמסיים של האלבום סיומת טובה לאלבום מצויין , בסופו של דבר האלבום משאיר טעם טוב ואחרי שיש לי תאלבום למעלה משנתיים בערך אני תמיד חוזר אליו ושומע אותו מהתחלה עד הסוף . בעיקרון האלבום מקבל ציון 9\10 . אתם בטח תוהים למה לא 10 , אז הסיבה היא שחלק מהשירים קצת חוזרים על עצמם אולי בקצב אולי בליריקה , אך אל תתנו לזה לגרום לכם להפסיד אלבום שהוא פשוט יצירה מטאל גדולה .
וואחד חפירה , אבל באמת מציעה לכולם לקרוא . אה ותגיבו. כן ואם אתם עדיין רוצים שאני יסקר איזשהוא אלבום תכתבו בתגובות , רק אל תתנו לי להקות אימו וסקרימו וגם לא מטאלקור. כל השאר אני יכבד.
פור מאמא ראשה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
