עד עכשיו לא קרה שום דבר מעניין אני בתהלך ירידה ואני מקווה עד יום ראשון לישקול 49...
ואייי השביתה מתחילה להימאס כבר...אין לי מה לעשות...
התעייפתי כבר מהדיאטה הזאת מאז שהתחלתי עם זה כל החיים שלי סובבים סביב זה.יורד לי המצב רוח מהר מאוד בדרך כלל כשאני לבד שזה קורא הרבה יחסית כי יש שביתה.כנראה הייתי לבד יותר מידי זמן...אני מרגישה שאין לי תאדם שאני יכולה לספר לו ה-כ-ל! גם לחברות הכי טובות שלי אני לא מספרת הכל וזה נישאר ביפנים ואני מרגישה ממש בודדה ואין סיכוי שאני ידבר עם זה על מישו אז אני כותבת כאן...אתם לא חייבים ליקרוא,זה רק בישבילי אבל אתם מוזמנים להגיב..=]
אני מרגישה שאני ניהית יותר ויותר חלשה מיום ליום גם אם יש שינוי במשקל...וככל שאני מתעמקת בזה יותר אני לוקחת יותר דברים שהם בצחוק על המישקל שלי ברצינות אני כבר לא רוצה לאכול (זה הדבר הכי טוב בזה) אין לי פשוט תאבון.! הבטן שלי מקרקרת ואני מרגישה ריקה אבל כשאני מגיעה למקרר אני פשוט הולכת משם בלי חשק לאכול...אוףףףף כל כך בא לי להכיר משהו כמוני שיש לו בעיות כמו שלי שנוכל לעזור אחד לשני ואל תגידו שאתם תעזרו כי זה לא יעזור לי אני צריכה ליראות אנשים כאלה...אז הגעתי למצב כזה שאני יכולה להישטלת על הרצונות שלי זה טוב אבל כל הקטע הוא להגיעה למישקל...ליפעמים יוצא לי החשק הזה ליהיות רזה...אבל אני לא אוותר כי אני יודעת שאחרי יום אני ירצה שוב ליהיות רזה ואני לא אוכל לחזור לאותו משקל....
אני לא אוותר ב-ח-י-י-ם!!!!!!!אני אשיג את רצוני ואגיע למה שאני רוצה!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
me=fat