כתיבה, רגשות ואני.

עם הקפה של הבוקר מתעוררת, חושבת.

מה קרה שם אתמול איתך, ביציאה בערב.

אמרת לי שקשה לך לקחת ברצינות.

שאין לך זמן להשיע בזוגיות.

אז אמרת לי, לכי חפשי.

זרקת חצי שנה לפח וזה לא הזיז.

אז למה נראה לך מחר, כשתחזור.

שאקבל אותך ככה אחרי מה - שקרה אתמול.

*כי כמו שכבר הבנת - אני לא עובדת - בשביל אף אחד..*

אז תרד ממני כבר ותעזוב אותי בשקט,

מה נסגר איתך - לא יודע מה לחשוב.

החיים עוברים מהר אז תן לי כבר ללכת

זה מאוחר מדי בשבילך - לשנות.

השיר עוד לא גמור, די משקף תקופה שעברה.

אני אופטימית ושמחה עכשיו,

ככה זה צריך להיות לא...? ;)