כתיבה, רגשות ואני.

בעוד פחות מחודש - שנה.

שנה שלמה שעברה ללא הדוד האהוב שלי. הדוד היקר שכל כך חסר לי.

שנה שעברה בקושי.

השנה הכי גרועה בחיים שלי ומצד שני גם הטובה ביותר.

כל כך הרבה דברים קרו.

אני לא יודעת מה לעשות - הרגשות שלי משתגעים.

להדחיק להדחיק להדחיק.

להדחיק את העצב, את הדמעות, את הכאב.

אני יודעת שזה עומד להיתפוצץ בכל רגע. - כי כמה עוד אפשר להדחיק.

מצד שני-

לשמוח לאהוב לשמוח לאהוב.

הוא גורם לי לחייך בכל פעם שהוא עולה לי לראש, הוא גורם לי להרגיש נאהבת.

ולא מעניין אותי שלא ראיתי אותו שבוע, ולא מעניין אותי שהוא לא התקשר. לא אכפת לי.

אני -יודעת- שהוא פה בשבילי.

ואני מקווה שהוא יהיה פה עוד חודש, כשאני ממש אצטרך אותו...

ואוו עזר לי לפרוק - הרגשתי כל כך רע.

לילה טוב וסופ"ש מקסים שיהיה לכם... 3>

אני מתגעגעת

ואני רוצה לנשק אותך כבר.