אולי תהיי אמיתית

שלב ההרהור :

לכל אחד בחיים מגיע אותו רגע בו הוא מסתכל על עצמו ועל זו שאיתו, וחושב לעצמו מה קורה?! אני פה, היא פה ואנחנו די הרבה זמן ביחד, אנחנו גרים ביחד, שלא לדבר על כך שהאהבה פורחת ומתעצמת מיום ליום, כי בכל יום שעובר אתה לומד עוד משהו עליה, אתם מתגברים על מכשולים שמכשלים אתכם ובוא נודה, משהו נרקם שם, משהו שהוא הרבה יותר מכל אחד מכם, 1+1 כבר לא שווה שתיים.

יש קטע בחיים; כולם עושים בר מצווה, מתגייסים, לומדים, מתחתנים. אז זהו, אני תמיד חשבתי שאני אתחתן אחרון מעצם היותי הקטן שבין כולם, אבל אחרי ש"ההוא" התחתן נפל ל"טומט" האסימון. ה"טומט" שימש באותו טקס כנהג ויד ימינו של החתן, (אני חייב להודות שזה היה אחד הימים היותר מהנים בחיים שלי)

הייתי שותף לחתונה של חברים מאוד טובים וקרובים ולראות את ההבעה על פניהם עשתה לי חשק, פתאום החיה הנוראית הזאת כבר לא נראית מאיימת, מה שמפריד בין חברות לנישואי זה טקס מרשים וזוג טבעות.

 אני חושב שלכל הגברים  קיים אותו חשש הקדמון שאין יותר בחורות מעכשיו. רק המיועדת וזהו. וברגע שהתגברתי על זה (אני חייב להודות שמבחינתי זה היה אחד האתגרים היותר פשוטים בדרך להצעה שכן לא ראיתי את עצמי עם אחרות, הקונסקסה עונה על כל הדרישות ומפתיעה אותי כל פעם מחדש) הדרך היתה סלולה,.

אחים גדולים :

אני לא בא ממשפחה גדולה ככה שהאחים הגדולים שלי מסתכמים באחות אחת גדולה. (פולנים, נו מה?)

ובינינו, יש חוק בלתי כתוב שמסתובב לו ברחבי העולם ואומר שצריך לתת כבוד למבוגרים ממך, או בתרגום חופשי, לתת להם להתחתן קודם

 אני זוכר את עצמי יושב עם ה"דון" והוא אומר לי : "טומט אתה תתן כבוד לאחותך ותתן לה להתחתן קודם".

ואכן חיכיתי וחיכיתי..

כשהכל היה נראה קרוב מתמיד עצרתי את נשימתי וחיכיתי עוד קצת. וכשהכל התפרק, החלטתי שאני לא יכול לחכות עד סוף החיים. בואו נודה, כל אחד צריך לחיות בזמן משלו, ולכן כשה"דון" עזב אותנו למקום טוב יותר, ולא היתה התקדמות, החלטתי עם עצמי שחיכיתי די.

משת"פים :

אין דרך לעבור את זה בלעדיהם, הם שם כדי לעזור לבחור את הטבעת, לצחוק עליך כי נפלת לפניהם, והכי חשוב הם יתמכו בכם.

אחרי הכל, זה קטע טוב לשמוע חבר קרוב מתחתן...

מתי להציע ? ברור שלא ביומהולדת :

קונקסה תמיד סיפרה לי על אלה שמציעים נישואים בימי הולדת וכמה זה פתטי, חוצמזה למה לקצץ במתנות כשאפשר לקבל אחת ליומהולדת ועוד אחת כשמציעים נישואים, אני זוכר ששמעתי על כמה וכמה שהציעו נישואים בימי הולדת ותמיד חשבתי לעצמי, מה הקשר?!?!, זו אכן הפתעה אבל בהחלט לא מתנת יומהולדת, הצעת נישואים היא דבר גדול שאסור להוריד מחשיבותו וכן יומהולדת, אני לא חושב שלשניהם יש מקום תחת אותו תאריך, וכל אחד מהאירועים צריך את הזמן שלו.

אז לא ביומהולדת , כבר פחות יום אחד, אבל מה עושים יש עוד 364, ואז אמרתי לעצמי זה צריך לקרות בקרוב וחשוב שזה יהיה תאריך קליט , כי בו נודה מעכשיו צריך לזכור ימי הולדת, יום שהתחלנו לצאת, יום האהבה כפול 2, יום האישה הבינלאומי, ו...כמובן יום הצעת נישואי, כמו שאח"כ יבוא תאריך הנישואים. מכיוון שחשבתי להציע עוד בשנת 2009 הזמן הלך ואזל, אני לא יודע מה גרם לי לבחור דווקא בתאריך זה (למי ששואל 30.12, וכן יכלתי לחכות עוד יום ולעשות את זה בליל השנה האזרחית החדשה) , פשוט הרגשתי שזה היום המתאים ביותר, זה מאותם דברים שאני לא בדיוק יודע להסביר.

פרט נוסף שהוא מאוד חשוב בתאריך ההצעה הוא הטבעת, או יותר נכון הזמן שלוקח להכין אותה, חשוב מאוד להתחשב בזמן הזה לכן אם מצאתם תאריך מתאים שהוא גם קליט חשוב לראות כמה זמן יקח לטבעת להגיע, בוא נודה, הרי לא תציעו נישואים ללא טבעת בידכם...

אפרופו טבעת, ואולי אני מקדים את המאוחר בכך שאומר שמרגע שהטבעת הייתה אצלי, הייתי צריך להחזיק את עצמי חזק מאוד כדי לא להציע לה באותו הרגע, בכל אופן הייתי צריך איזה תוכנית, פשוטה ככל שתהיה נדושה, אבל לא יכלתי סתם לשלוף את הטבעת.

ולכן מחוסר הנסיון שיש לי בהצעות נישואים (עשיתי זאת רק פעם אחת, ואני מתכוון שזה ישאר כך בס"ד) כדי לתכנן את הדברים טוב טוב, כי אם הייתי יותר חלש הייתי נשבר ומציע עוד לפני, ומצד שני אם הייתי מחכה עוד כמה ימים לעולם לא הייתי מקבל את הטבעת עד סוף שנת 2009.

הטבעת :

ידעתי שאני לא הולך לקנות עוד טבעת עם יהלום באמצע, פשוט לא, אין מצב. הטומט הוא לא שגרתי שלא לדבר על הקונקסה. אוקיי מגניב, אבל איפה קונים?  באיזה תקציב? מה היא טבעת שמתאימה לאירוסין ומה לנישואין? השד יודע.

אז הנה מספר כללים שהסקתי:

כלל ראשון שגיליתי די מהר שזה צריך לכלול אבנים, מכיוון שטבעת הנישואים חייבת להיות חלקה, עדיף שבטבעת האירוסין ישובצו כמה אבנים יפות.

כלל שני אין גבול לכסף שאפשר להוציא על טבעת, ושמעתי כל מיני סכומים יפים, אני ידעתי מה המגבלות שלי והתחלתי בחיפושים אחר הטבעת המיוחלת, למזלי אחד המשת"פים שלי המליץ לי על "קוסם הטבעות" - ולאחר ביקור של שעה ומשהו אצלו מצאתי מספר טבעות, האחת נפלה כי היתה מתאימה לסבתא גרוזינית, אחת נפלה כי בו נודה היא לא היתה משהו, וכן הגעתי אל  הטבעת המיוחלת, טבעת משובצת אבנים, בצבע זהב צהוב, והכי חשוב לא סטנדרטית כמו שרציתי, ידעתי עמוק בפנים שהקונקסה תאהב אותה, כמו שאמרתי המזל שיחק לי והטבעת היתה אמורה להיות מוכנה בזמן.

כלל שלישי ולא פחות חשוב מהשניים שמעליו, לפלח טבעת לקונקסה כדי שלא יהיו פשלות, אני לצערי שכחתי ונפלתי, בדר"כ אני לא נותן לדברים כאלה להפיל אותי אבל איכשהו האמנתי ש"קוסם הטבעות" יודע מה הוא עושה, מה שהסתבר כלא נכון והטבעת בקושי עלתה לה על הזרת. זה היה מאותם רגעים שאמרתי לעצמי ככה זה כשאתה פדנט אתה חייב להיות פדנט כל החיים כי ברגע שאתה לא, אתה חוטף כאפה מצלצלת לפרצוף שמעיפה אותך לקיבינימט.

זה היה קטע לא נעים בכלל, כי תיקון הטבעת היה אמור לקחת זמן שערוריתי של חודשים, לאחר שערבתי את אחד המשת"פים הזמן קוצר ל 3 שבועות וגם אז הטבעת לא מתאימה - הפעם היא גדולה , "קוסם הטבעות" יצא פארש, ספק אם הוא יחשל טבעת נוספת עבורנו.

כלל רביעי, אין מה לעשות אלא לשקר, ובכן מרגע שהלכתי לקנות טבעת ועד לרגע בו אני אציע אני אצטרך לשקר, שקר מספר אחד אני קופץ עם אבא שלי אחרי העבודה לעשות סידורים, כמובן שאבא שלי באותו יום היה בבית מוקדם מהרגיל ואני שברתי את הראש איזו טבעת לקנות.

איך להציע + יום ההצעה :

כבר שמעתי הכל וראיתי כמעט הכל, והגעתי למסקנה שבימינו אם אין לך כוח לחשוב על משהו אתה יכול להשכיר חברה שתחשוב במקומך מה לעשות, איך להציע ואיך להפתיע. נשמע מרגש ? נכון שלא, אבל כנראה שאם החברה הזו קיימת אז יש לה זכות קיום ואנשים שמשתמשים בה.

אני מצידי פניתי לכל מי שהכרתי שכבר הציע או הציעו לו כדי לקבל רעיונות.

אז ככה; כל אחד חושב שהוא הולך להפתיע אותך עם רעיון שעליו עוד לא שמעת, אלק, אחד סיפר לי על פקניק, וסוסים וטבע, השני על מסעדות וקצפות, ויש צניחה ושלטים ומה לא, זה קטע כל אחד חושב שהוא מקורי, והאמת שהם צודקים כי ביננו הצד השני תמיד יופתע , יהיה לא מוכן, ויאהב את ההפתעה כאילו היא נעשתה עבורו בפעם הראשונה, אני לא ידעתי מה אני רוצה לעשות והחלטתי ללכת עם האינסטינקטים שלי.

יום רביעי הגדול הגיע והמטרה: לצאת באמצע היום כדי להספיק להכין ארוחה ושלט חוצות.

אז הגעתי מוקדם לעבודה במטרה לעזוב עד השעה 12:00 ולהגיע הביתה להתכונן.

שקר מספר 2 – מתי אתה חוזר היום מהעבודה ? "מאוחר" עניתי, איך שנכנסתי לעבודה השגתי גליל נייר ענק כדי להכין שלט ענק – באותו יום ירד גשם נון סטופ, וכבר התחלתי לחשוב שרעיון השלט התלוי הולך פייפן, כי איך לעזאזל אני אתלה שלט נייר על המרפסת כשיורד גשם זלעפות??? למזלי הרוחות נשבו בכיווני ומאותו רגע שיצאתי מהעבודה הגשם הפסיק ולא רק זה, האוטובוסים הגיעו בזמן, היה לי מספיק כסף להכל, הבטריות של המצלמה היו טעונות, וכמו שאמרתי הכל הסתדר.

אז אחרי שרצתי הביתה לקחת את המצלמה, ולקניון לקנות צבע לשלט ואוכל לארוחה, חזרתי הביתה כדי להכין את הכל, דבר ראשון הרמתי מרק לתפארת מדינת ישראל, בזמן שהמרק בושל הכנתי את שלטי הענק, (מסתבר ששכחתי כמה גועש יכול ללכלך) וחתול יכול להיות סקרן, הכנתי את השלט תוך שמירה על החתול שלא ידרוך על השלט ואז כל הבית יהיה מלא בטביעות חתול.

אחרי שהשלט היה תלוי, האוכל מוכן והשולחן מסודר כל שנותר הוא להמתין לקונסקסה, אז עמדתי על המרפסת ושיקרתי שוב שאני תקוע בפקק ושיקח לי זמן, והיא בדיוק הגיעה הביתה מחנה את האוטו, אני זוכר שראיתי אותה מגיעה ושלקח לה שעות להחנות, לבסוף פרצופה הפציע אני שיחקתי אותה באותו זמן פאפארצי וצילמתי אותה נון-סטופ, כשהיא התקרבה לבית היא ראתה את השלט מספר 1 ": "קונסקסה ???" , (היא עוד לא הבינה מה הולך, ויש לכך עדויות מצולמות) כשנכנסה הביתה חיכה לה שיר ששנינו אוהבים ברקע, היא עדין לא הבינה, ואולי כן אבל לא עיכלה זאת.

היא נכנסה ובעודי מכוון אותה לכיוון הסלון שם היה שלט מספר 2+ ארוחה מושקעת, היא  החליטה לטייל בבית, ללכת להתקלח והשד יודע מה עוד, באיזשהו שלב תפסתי אותה ואמרתי לה מה? למה שלא תכנסי לסלון, כשהיא פתחה את הדלת המתין לה שלט "התנשאי לי". (זוכרים את הגשם שהיה באותו יום אז איך שהצעתי לה וכבר לא הייתי זקוק לשלט שעל המרפסת הוא חזר)

וזהו החל מאותו רגע התחלנו להרים טלפונים לכולם ולהפיץ את הבשורה הטובה...