מה זה פה ?? 
"י-ש-ר-א-ל !!! העם שכה סובל, תגיד לי למה אברהם הגלה את ישמעאל ? אני שואל, איך יוצאים מתוך הערפל ? בוכים ומתאבלים, ואין מי שוגאל " |
| 12/2004
כל כך כואב...
לירן... החבר הכי טוב, שכל מה שאני אגיד על החברות שלנו ישמע כמו קלישאות שלא ראויות באמת למצב הזה - עזב לחו"ל, כנראה לתמיד.
כזה כאב לב לא הרגשתי אף פעם... גם בימים מאד קשים של אכזבות כואבות
שום דבר לא משתווה.
מרגיש כאילו חסר לי איבר בגוף, כאילו אין לי יותר חברים.
אני ולירן לא באותו ראש, אבל השילוב של שנינו הוא התאמה של 100 אחוז...
מתכון לשטויות ולכיף כזה גדולל... כל כך הרבה עברנו יחד.
היו לנו תכנונים מפה ועד אין סוף - תכנית חיים שלמה של מה נשעה ואיפה, ועם מי נהיה והכל לפרטי פרטים...
אירוני איך שהחיים לוקחים אותך לאן שבא להם.
היינו יחד בשדה... אגב טרמינל 3 פשוט מדהים ממש כמו בחו"ל. ומה שכיף זה שאפשר ללוות את הנוסעים עד כמעט למטוס. די הזכיר לי את הנמל תעופה בטורקיה.. וגם את הנמל במיין בארה"ב. ממש יפה.
בקיצור היינו יחד עם כמה חברים והיה מאד כיף, העניין הוא שהתייחסנו לזה כאילו שזה סתם טיול בקניון ורק אחרי שירדתי לרכבת הבנתי שבעצם אני לא אראה את הקוף הזה לעוד הרבה זמן.
ואז... דמעות בעניים עד לפני שעה בערך. אבל דמעות שלא ירדו מהעניים... פשוט עמדו שם.
לירן עצמו לא ממש קלט מה שהוא עושה. הוא לא הבין בדיוק מה גודל הצעד והיה די מחויך. כשהוא יגיע לשם הוא בטח יבין.
לירן הוא שורד אמיתי... אני מאמין שהוא יסתדר שם יפה. הוא כבר היה שם בקיץ וחזר עם המון חוויות עם המקומיים בקיצור אני לא דואג מהבחינה הזאת. אני מקווה שיהיה להם שם טוב ושהצעד הענק הזה שהם עושים יעזור להם. כי למעשה, אחרי הכל - זה הדבר הנכון.
אני מנוע מלספר על הסיבות, אחרי הכל זה לא ממש העניין. פשוט איבדתי מרכיב מאד גדול ומשמעותי בחיים שלי. חשבנו כמה אמיץ הייתי כשעבתי להרצליה אבל עכשיו אני רואה מהו אומץ. או בעצם תסכול...
יודעים מי הכי מסכן ? איתי... הבנאדם ננטש על ידי כולם חחח...
אבל כשאנחנו רואים מה סדר הגודל של המעבר של לירן אנחנו מבינים כמה אנחנו קרובים.. יהיה בסדר.
בכל מקרה לירן... אתה מאד יקר לי, ואתה תחסר... אני מקווה שיהיה טוב ולא תצתרך לחזור מהסיבות הלא נעימות. ינחם אותי לדעת שטוב לך שם.
אוהב אותך... תשמור על עצמך ואל תשכח לשמור לנו קצת..... ;)
אני מצטער על איך שהטקסט כתוב.. לא מסודר, אני יודע אבל ממש לא בראש שלי להתחיל לערוך...
עצב מהול בתקווה... להתראות
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
