היי כולם :]
שוב אני מצטערת שלוקח לי הרבה זמן להעלות את הפרק פשוט אני מאוד עמוסה.
תודה לכל מי שקורא ומגיב, זה ממש חשוב לי אז שוב תודה :)
*תזכורת - לאחר כמה דקות של צעקות אחת על השנייה וויכוחים היא אמרה לי:"איך יכולת להתנשק עם החבר שלי?!", "יואו, ביג דיל, אפשר לחשוב, התנשקתי עם אח שלך" פלטתי.
כולם הסתכלו עליי, "עם אח שלי?" אמרה ליאן מבולבלת, ואני התחלתי להאדים כי קלטתי איזה שטות פלטתי.
"מה אח שלך?" שאלתי, מנסה להראות מבולבלת כמוה.
"אמרת התנשקתי עם אח שלך" חזרה ליאן על דבריי, "באמת אמרתי את זה?" ניסיתי לשקר, "כן" אמרו כל תלמידי הכיתה יחדיו מה שגרם לי להאדים עוד יותר ולחפש היכן לקבור את עצמי.
"כנראה התבלבלתי, פשוט אני לא כל כך מרוכזת" אמרתי וצחקקתי במבוכה, "טוב זה מספיק לבינתיים, מילי וליאן תודה רבה תחזרו למקום" אמרה המורה.
אני וליאן חזרנו למקומנו "שיחקת ממש טוב" היא לחשה לי וההבעה השמחה חזרה לפניה, נרגעתי.
באותו יום, בזמן שיעור היסטוריה, נכנסה ילדה נמוכה ושמנמנה לכיתה, היא הייתה ממועצת תלמידים ונתנה למורה להיסטוריה דף עם הודעה שהיא הייתה צריכה לקרוא לנו, כמובן שכולנו נהינו קשובים פתאום, כי איך אפשר שלא להירדם בשיעורי היסטוריה.
"תלמידים יקרים שלום" המורה החלה להקריא, "השנה, כמו בשנים קודמות, תיערך מסיבה לפתיחת שנת הלימודים החדשה. המסיבה תתקיים מחר, יום שישי, החל מהשעה 7 וחצי בערב באולם הספורט, הנוכחות חובה".
כל התלמידים בכיתה החלו לדבר אחד עם השני בהתרגשות, תכננו מי ילך עם מי, מה הם ילבשו.
שלי וקורל שישבו לפני ולפני ליאן הסתובבו אלינו ושאלו יחד "מה אתן הולכות ללבוש?".
"קניתי בגדים חדשים בדיוק בשבוע שעבר, אז אני הולכת ללבוש אותם" אמרה ליאן.
"אני וקורל היינו אתמול בקניון וקנינו כמה דברים נחמדים" אמרה שלי, "תראו כבר מחר" הוסיפה קורל, "מילי מה את תלבשי?" היא שאלה.
"האמת היא שבגלל המעבר והכל לא היה לי ממש זמן לקנות בגדים, ככה שאין לי מושג מה ללבוש, אני כנראה ייקח משהו מאחותי..." אמרתי ועל פניה של שלי עלה חיוך קטן, "מה את שמחה כל כך?!" שאלתי אותה, "היום הולכים לעזריאלי לקנות איתך בגדים, בננות ב-5 תהיו שם".
"כמה שעות לוקח לך להגיע?!" שאלה קורל שנראתה חסרת סבלנות אחרי שהגעתי בחמש ורבע במקום בחמש.
"מה אני יעשה שכחתי לגמרי שאנחנו צריכות להיפגש" אמרתי במבוכה, "טוב רואים" אמרה ליאן וחיוך שטני עלה על פניה, "מה זאת אומרת רואים?" שאלתי מבולבלת, "תראי איך באת לקניון עם טרנינג וקוקו" היא צחקקה, "רעה אחת!!" אמרתי לה והוצאתי לשון, "טוב בנות באנו כדי לקנות בגדים או מה?" אמרה שלי, "את תתרגלי לזה, שלי מתרגשת כל פעם שהיא בקניון, אפילו אם זה בהפרש של יום ושום דבר לא השתנה" אמרה קורל וכולנו צחקנו.
הסתובבנו כמעט בכל חנויות הבגדים והנעליים בקניון עזריאלי עד שמצאתי את מה שחיפשתי והייתי בטוחה שאני הולכת להראות מדהים במסיבה.
היום של המסיבה הגיע, לבשתי שמלת מיני בצבע לבן עם פרחים כחולים מצוירים עליה, נעלי בובה לבנות עם קצת עקב, עשיתי פן, התאפרתי והייתי מוכנה.
"איזה יפה את!" אמרו לי ליאן, קורל ושלי יחד, "שקט אתן יותר יפות!!" אמרתי, הן באמת היו מהממות.
ליאן לבשה חצאית מיני מג'ינס, סטרפלס שחור ונעלי עקב שחורות.
קורל ושלי היו לבושות בדיוק אותו דבר, סקיני ג'ינס בהיר, טוניקה רק בצבעים שונים ואותם מגפיים בצבעים שונים (אחת לבשה שחור ואחת לבן).
היה ממש כייף במסיבה, השתחררתי ורקדתי לצלילי המוזיקה, את כל מה שהרגשתי בגלל המעבר, הגירושים, תומר וגיא שלא הפסיק לנעוץ בי עיניים עד שהרגשתי לא נעים.
"בננות אני חייבת להשתין אני הולכת רגע לשירותים" אמרתי ויצאתי החוצה.
סוף סוף היה קצת שקט מכל המוזיקה הרועשת שהתנגנה בתוך האולם, התקדמתי לכיוון שירותי הבנות אבל משו משך את תשומת לבי.
זה היה קול ששמעתי מתוך שירותי הבנים, שמעתי שני בנים מדברים, אחד מהם היה תומר.
התקרבתי לדלת של שרותי הבנים ונעמדתי מאחוריה כדי לשמוע יותר טוב, ולא האמנתי למה ששמעתי.
זהו לפרק הזה, עכשיו רציתי לבקש מכל אוהבי ואוהבות הקטנטנות שביניכם להכנס לעצומה הזאת שפתחתי כדי להחזיר את הסדרה מהתחלה כדי שכולנו ניזכר בסדרה המדהימה הזאת, אז בבקשה תרשמו ותפרסמו בבלוגים שלכם ושל חבריכם, אוהבת אותכם המוןן ^^
http://www.atzuma.co.il/petition/ktantan/1/0/2/
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
