
אני לא יודעת מה לחשוב .
אני יכולה להסתיר את המחשבות .
אני יכולה לברוח מהן .
אני יכולה לשמור אותן בסוד .
אני יכולה להדחיק אותן .
אני יכולה להתעלם מהן .
אני לא מסוגלת לשכוח אותן, להעלים אותן .
וחשבתי שזה נגמר .
חשבתי שסופסוף עכשיו טוב לי , ושומדבר לא יכול להפריע .
אבל המחשבות האלה ...
למה הן חזרו בכלל ?
הן גורמות לי לחשוב רק על עצמי ,
להתנתק מהכל , מכולם .
אני מתעללת באחרים בלי לשים לב בכלל .
כמה היא אחרת בדידותנו ,שונות פנינו
ורק הגעגוע למשהו לא ידוע מחזיר אותך לכאן
תראי אותי עד כמה התבגרתי
לא נשארתי ,בדיוק אותו הנער
כמעט ואין בי צער ,על כך שאת לא כאן
איתך הלב הזה נפתח , וכל מה שרצית נשאר שלך
איתך הלב הזה נפתח , וכל מה שהיית לי אז נשכח
עד שויתרתי כמה הצטערתי, עלינו
כל כך הרבה עברו כאן לפניך ,גם אחריך
את לבי העירו ,בסוף אותי השאירו
לבד בתוך עצמי
תראי אותי עד כמה התבגרתי
לא נשאר בי ,כלום מאותו הנער
אהבתי לא תער , היא לא תיפצע אותי

אני צריכה לגמור את זה לפני שזה יהפוך גרוע יותר
סקאזית