לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הסיפור הכי...ח ם ב א ת ר !:P


אהבת נעורים ->הסיפור הכי...ח ם ב א ת ר !

Avatarכינוי: 

בת: 27

ICQ: 307757076 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2007

עידכון=] פרקים -14-18-


מקווה שתהנו=]
פרק-14-

תיזכורת:
יוני:"למה את עושה את זה לעצמך?! את לא מבינה שאת חשובה לי?!
אני יודע שאת חושבת שאני מטומטם אבל ברגע שראיתי אותך קלטתי שיש בך משהו יוצא דופן
ואני לא רוצה שיקרה לך משהו רע... אני לא רוצה!!!אז.. אז בבקשה... תפסיקי..
בישבילי,בישבילך,בשביל החברים שלך והמשפחה שלך!"
הוא צעק חנוק מבכי.
בחיי לא חשבתי שמישהו יבכה ככה בגללי..
בגלל כל השומנים שמצטברים סביב הבטן והמותניים שלי.
אבל.. אבל אז הבנתי משהו..
יוני אוהב אותי בזכות עצמי.. בזכות הפנימיות שלי.. לא "בזכות" כל השומנים שמצטברים אצלי בגוף.
ואז הבנתי.. אני מאוהבת ומאוהבים בי.. אהבת חי.. איזה כיף להגיד את זה ; )
-
וככה עברו הימים... כל הזמן הכניסו לי אוכל לתוך הפה..
אף פעם לא הצלחתי לגמור צלחת שלמה.. תמיד רק חצי מנה...
היום שוחררתי מבית החולים.. אאוויי סוף סוף אוויר צח!
הגעתי הבייתה וכמובן שהפלא שלי לא היה עליי אז עליתי מהר לחדר לראות אם יש לי הודעות או שיחות שלא
נענו.. כן.... היה... 2 הודעות... מעומרי.. ומיוני.. התלבטתי אם לפתוח או לא.. בסוף החלטתי שכן..
'אאההה אז את אנורקסית אה? חח סתומה!! הלוואי שתמותי!' זה מה שעומרי כתב לי..
'מאמי?? שמעתי שיצאת כבר! מקווה שתעברי את זה כבר!אוהב אותך.. המאמי שלך!' זה מה שיוני כתב לי..
'איזה חמוד יוני.. אוויי אני מאוהבת!!!' חשבתי לעצמי.
ופתאום עומרי צץ לי במחשבות!! שנאתי אותו!! פשוט שנאתי!! הלוואי שיקרה לו משהו ושיעזוב אותי כבר בשקט!
אאווףףף רק שיעזוב אותי כבר!!
פתאום שמעתי צעקות מהסלון... ירדתי למטה והתחבאתי ליד השולחן שבמטבח.
שמעתי צעקות.. צעקות של אמא ואבא.. הצעקות האלה... זה מדובר עליי!! עליי!!

"אבל איציק!! תבין!!! אם היא התחילה להרעיב את עצמה זה בגלל שלא טוב לה כאן!!"אמא צעקה לאבא שלי.
"שירה.. אני לא רוצה שהילדה תשמע את צעקות.. בואי נדבר על זה כמו שני אנשים מתורבתים"
אבא אמר בנעימות לאמא.
"טוב.. תקשיב איציק.. אני כן חושבת שכדאי שנעבור לארה"ב לטותבתם של הילדים.."
"אבל יהיה להם קשה להיפרד מכולם.. את חושבת שעם הפרידה הזאתי מכולם דורין תפסיק?"
"אני לא יודעת.. אני מקווה.. ואני גם מקווה שלה ולנועם יהיה יותר טוב בארה"ב"
"טוב.. את יודעת מה?! בואי נקווה.. זה רק מה שאנחנו יכולות לעשות.. לקוות"
"אוקיי.. אז.. צריך למצוא דירה... להזמין טיסות... לעדכן ויזה... יש לנו הרבה דברים לעשות.."
"בסדר.. בואי לא נתחיל עם זה עכשיו.. אני לא רוצה לחשוב על זה כרגע."
"טוב איציק.."

אני?! ארה"ב?! איך..איך הם יכולים.. איך הם יכולים לעשות לי את זה?!"
שאלתי את עצמי כמה דקות אחרי שעליתי בחזרה לחדרי.
נישכבתי על המיטה ופשוט בכיתי.. בכיתי.. כמו שלא בכיתי מעולם!!
מה עם.. יוני?! ועם מיכל?! מה אני אעשה בלעדיהם? איך.. איך אני?! אאאוווףףףףףף!!!
פתחתי מוזיקה והשיר שהנתגן היה בדיוק התיאור של המצב הזה..

(High School Musical 2 - 07 - Gotta Go My Own Way.mp3)
http://www.sendspace.com/file/6irio5

I gotta say it's on my mind
Something about us doesn't seem right these days
Life keeps getting in the way
When ever we try some have a plan
Is always rehearse
It's so hard to say
But I got to do what's best for me
You will be ok

I've got to move on and be who I am
I just don't belong here, I hope you understand
We may find a place in this world some day
But at least for now
I gotta go my own way

Don't want to leave it all behind
But I get my hut out
And I watch them fall and every time
I know it coming to so great
And just so hard to build it on
It's always fade away
I'm leaving today
'cause I goota do what's best for me
You will be ok

I've got to move on and be who I am
I just don't belong here, I hope you understand
We may find a place in this world some day
But at least for now
I gotta go my own way

What about us?
What about everything we've been threw?
What about trust?
You know I wanted to hurt you
What about me?
What am I suppose to do?
I goota leave but I'll miss you

So…I've got to move on and be who I am
(why did you have to go?)
I just don't belong here, I hope you understand
(trying to understand)
We may find a place in this world some day
But at least for now
(I want you to stay)
I gotta go my own way
I've got to move on and be who I am
(what aout us?)
I just don't belong here, I hope you understand
(trying to understand)
We may find a place in this world some day
But at least for now
I gotta go my own way
I gotta go my own way
I gotta go my own way

שמעתי דפיקות בדלת.. לא אמרתי כלום..
נפתחה הדלת ואמא הופיעה לידה.

ההממששךךךך עוד כמה ימים=]
אני אנסה כמה שפחות לייבש אותכן=]

פרק-15-

תיזכורת:
שמעתי דפיקות בדלת.. לא אמרתי כלום..
נפתחה הדלת ואמא הופיעה לידה.
-
אמא:"דוריני?! מה קרה?! למה את בוכה?!"
אני:"אל תשחקי אותה תמימה!!!! אני יודעת את הכול!!! הכול על העזיבה שלנו לארה"ב...
למה את עושה לי את זה?!"
אמא:"אאהה... אז שמעת אותי ואת אבא.. תקשיבי דורין... זה רק לטובתך.. את צריכה קצת שקט.."
אני:"מה שקט?! מה?! אני נישבעת לך!!!! אם אנחנו עוברים לארה"ב את בחיים שלך לא תיראי אותי יותר!!!"
אמא:"דורין!!אל תדברי שטויות!! את לא הולכת לשום מקום!! ותנמיכי כבר את המוזיקה הזאתי!"
לפתע ניזכרתי שהמוזיקה עדיין הייתה דולקת.. אז קמתי לכבות אותה.
לא אני ולא אמא דיברנו.. היה כזה שקט!! שקט עצוב כזה..
פתאום התחילה לדבר.
אמא:"דוריני... ילדה שלי.. אני אעשה הכול!!הכול!! רק תצאי מהמצב הזה.. ואם אני חושבת שלעזוב את ישראל
ולעבור לארה"ב יפתור את זה.. אז זה מה שאני אעשה.." היא לקחה נשימה והמשיכה "אני אוהבת אותך..
את,נועם ואבא הם האנשים הכי חשובים לי בעולם הזה!! אני לא אעזוב אותכם בחיים!! ואני משוכנעת שאם נעבור
זה רק יעזור לכולנו..אז תביני אותי ילדה שלי.. רק תביני...עכשיו בואי למטה.. יש ארוחת ערב.. אני רוצה שתנסי
לאכול את כל המנה.."
אמא אמרה וסגרה את הדלת.
ירדתי לאכול.. אמא הכינה עוף ותפוחי אדמה. ניסיתי לאכול הכול.. באמת שניסיתי.. אבל לא הצלחתי.
אכלתי רק חצי מנה.. 'אאוויי אני כזאתי שמנה!!' חשבתי לעצמי.. מהר סילקתי את המחשבה הזאתי מהראש!
עליתי לחדר אחרי שסיימתי לאכול וישר ניגשתי למחשב.
התחברתי לאייסי וראיתי שיש לי הודעה ממשתמש שלא ברשימת אנשי הקשר שלי.
פתחתי וכל מה שהיה כתוב שמה היה:'אני עוד אתפוס אותך.. חכי חכי יא שרמוטה!'
לא התמהמתי יותר מדי במחשבות וישר סגרתי את חלון השיחה..
מיד אח"כ נשלחה אליי הודעה.. מיוני..
[email protected]#$%^&*
נסיך החלומות:"אהובתי?! את פה?"
דורינוצ'קה ; ):"כן מאמי.. אני פה.."
נסיך החלומות:"מאמי שלי.. איך את מרגישה עכשיו? יותר טוב?? אכלת?? מה את עושה? את לא הקאת נכון?"
יוני הציף אותי בכל כך הרבה שאלות.
דורינוצ'קה ; ):"חח מאמי.. כמה שאלות?! חיחי"
נסיך החלומות:"חח כן מאמי.. מצטער..=] אז.. את הולכת לענות לי עליהן?"
דורינוצ'קה ; ):"טוב.. ננסה אז... כן אני מרגישה הרבה יותר טוב תודה=]וכן אכלתי.. ועכשיו?! כלום.. במחשב..
ולא מאמי.. לא הקאתי..."
נסיך החלומות:"אני נורא שמח מאמי!!! אני מקווה שתצאי מזה כמה שיותר מהר.."
דורינוצ'קה ; ):"כן.. גמאני מאמי.. אז.. מה אתה עושה?
נסיך החלומות:"כלום.. על המחשב.. עוד כמה דקות ניכנס להתקלח.."
דורינוצ'קה ; ):"אאהה סבביק בובי שלי *; "
נסיך החלומות:"את יודעת שאת חשובה לי נורא ושאני אוהב אותך נכון?!"
דורינוצ'קה ; ):"חיחי ברור שכן מאמי.. ואתה גם חשוב לי ואני אוהבת אותך מאווט מאווט!!"
נסיך החלומות:"טוב מאמי אני חייב ללכת להתקלח.. אני אוהב אותך.. ביי!! *;"
דורינוצ'קה ; ):"טוב מאמי ביי.. אני אוהבת אותך!!"
[email protected]#$%^&*
ככה ניגמרה השיחה עם יוני.. ברגע שגמרתי את השיחה עם יוני מיכל שלחה לי הודעה.
[email protected]#$%^&*
מיכלוצ'קה ; ):"ממאאמממייי את בבית אה?! מה את עושה חיי?"
דורינוצ'קה ; ):"שום דבר מאמי במחשב.. ואת?"
מיכלוצ'קה ; ):"גם.. משתעממת למוות!! לבד!!! בא לך לבוא לארח לי חברה?!=]"
דורינוצ'קה ; ):"אאממ.. טופי.. נחשוב עלייך.."
מיכלוצ'קה ; ):"טוב מאמי.. אז מתי את יוצאת?"
דורינוצ'קה ; ):"עוד.. חצי שעה סבביק?"
מיכלוצ'קה ; ):"טופי[email protected]#"
דורינוצ'קה ; ):"מה כדאי לי ללבוש?"
מיכלוצ'קה ; ):"מה אנחנו יוצאות לחגוג?? את כולה באה אליי קצת לצחוקים=]"
דורינוצ'קה ; ):"לייקק דדההה חח סתם.. אבל מה אני אלבש?"
מיכלוצ'קה ; ):"לוודעת.. זרקי עלייך איזה ג'ינס ואיזו חולצה ארוכה ומעיל מחמם.. אאההה ו מ ג פ י י ם !"
דורינוצ'קה ; ):"חח ברור שמגפיים=] טופי מאמי עפתי להתארגן בייוו *;"
מיכלוצ'קה ; ):"בייוו מאמי!!! אוהבת אותך *;
[email protected]#$%^&*
רשמתי למיכל והתנתקתי מהאייסי.
ניכנסתי להתקלח מהר מהר.
יצאתי ולבשתי חולצה ארוכה גולף.. סקיני ג'ינס מגפיים שחורות עם עקב ענקי שמגיעות לי על לברך ומעיל פרווה
מחמם, התאפרתי קצת.. קצת פודרה,קצת מייק אפ, קצת סומק, קצת מסקרה שחורה,טיפונת ליפסטיק ויצאתי
לדרך.=]

הגעתי לבית של מיכל.. היא פתחה לי את הדלת וניכנסנו לחדר שלה.. יש לה חדר ממש יפה..
הוא צבוע בתכלת(הצבע האהוב שלי) ויש בו מלללאאא דובים!
מן הסתם יש לה מחשב נייד ומקלחת בתוך החדר.
מיכל ניכנסה לשירותים.
כאשר ניכנסתי לחדר ישר התיישבתי על הכיסא של המחשב ופתחתי את האייסי שלה..
פתאום נישלחה אלייה ההודעה..
[email protected]#$%^&*
עומרי המלך:"מיכל.. את פה אהובתי ?"
[email protected]#$%^&*
ראיתי את ההודעה ופשוט כולי קפאתי במקום.. עומרי? מיכל? חברים? מה?? מה?. מה קורה פה לעזעזאל?!

המשך בפרק הבא...
מקווה שמתחתי אותכם=]

פרק-16-

תיזכורת:
הגעתי לבית של מיכל.. היא פתחה לי את הדלת וניכנסנו לחדר שלה.. יש לה חדר ממש יפה..
הוא צבוע בתכלת(הצבע האהוב שלי) ויש בו מלללאאא דובים!
מן הסתם יש לה מחשב נייד ומקלחת בתוך החדר.
מיכל ניכנסה לשירותים.
כאשר ניכנסתי לחדר ישר התיישבתי על הכיסא של המחשב ופתחתי את האייסי שלה..
פתאום נישלחה אלייה ההודעה..
[email protected]#$%^&*
עומרי המלך:"מיכל.. את פה אהובתי ?"
[email protected]#$%^&*
ראיתי את ההודעה ופשוט כולי קפאתי במקום.. עומרי? מיכל? חברים? מה?? מה?. מה קורה פה לעזעזאל?!

מיכל עדיין הייתה בשירותים.
החלטתי להיכנס להיסטוריה שלהם וראיתי..
[email protected]#$%^&*
עומרי המלך:"היי נשמה!"
מיכלוצ'קה ; ):"מה נשמה מה?! יא סוטה!!"
עומרי המלך:"מה יש לך כפרה?!"
מיכלוצ'קה ; ):"מה יש לי?? איך אתה לא מתבייש להטריד מינית את אחותי התאומה ועוד לשלוח לי הודעה
בכזאתי חביבות?! אתה הרסת לה את החיים יא זבל!!"
עומרי המלך:"מה?! הייתי שיכור!! לא ידעתי מה קורה איתי!"
מיכלוצ'קה ; ):"אה כן??? ומה עם כל ההודעות?!"
עומרי המלך:"התעצבנתי שנועם העיף אותי מביה"ח אז קיללתי אותה.."
מיכלוצ'קה ; ):"טוב... אז מה אתה רוצה מימני??"
עומרי המלך:"אני חשבתי על זה ו... אני חושב שאני אוהב אותך!"
מיכלוצ'קה ; ):"מה אוהב?. מה??!! אתה סוטה אתה לא אוהב!! ואתה בחיים שלך לא תאהב מישהי באמת!!"
עומרי המלך:"אבל למה את חושבת ככה?! מה דורין השפיעה עלייך?!"
מיכלוצ'קה ; ):"לא! דורין לא השפיעה עליי בכלל!"
עומרי המלך:"כן בטח!! מה היא אמרה לך עליי???? אני באמת אוהב אותך.. רק תאמיני לי.."
מיכלוצ'קה ; ):"אני לא יודעת.. די תעזוב אותי!"
עומרי המלך:"מה לא יודעת???? רק תנסי!"
מיכלוצ'קה ; ):"אין לי כל כך מה להגיד לך..."
עומרי המלך:"רק תגידי כן.. דורין לא צריכה לדעת מזה!"
מיכלוצ'קה ; ):"אני באמת לא יודעת!"
עומרי המלך:"אין מה לא לדעת מיכל.. אני אוהב אותך ואני רוצה להיות חבר שלך..בבקשה!!"
מיכלוצ'קה ; ):"טוב.. בסדר.. מה אני אגיד לך? בסדר.."
עומרי המלך:"ממעעעוווללללהההההה טוב מאמי עפתי... אני אוהב אותך!! ביי מוואאהה :-*"
[email protected]#$%^&*
אני לא מאמינה פשוטט!!!! אני לא מאמינה שהם עשו לי את זה!!! שהחברה הכי טובה שלי עשתה לי את זה!
איך היא יכלה פשוט?!
זזבבללל של חבבבררההה פשוט זבללל של חחבבבררההה!!!
לקחתי את הדברים שלי ופתחתי לה את הדלת של השירותים וראיתי אותה מתאפרת.
אמרתי לה..
אני:"חתיכת זבל של חברה אתת!!!! תהיני לך עם העומרי הזה וכשהוא ינסה לאנוס אותך בלי הסכמתך אל תפני
אליי!! שמעת?! זבל של חברה!!זבבללל!!" צעקתי עלייה בכל כוחי,סגרתי את הדלת של השירותים וברחתי
מהבית שלה.

מיכל יצאה מהשירותים ולא הבינה מה הקטע של דורין..
היא ראתה את חלון ההיסטוריה שלה ושל עומרי פתוח על מסך המחשב ואז הבינה... 'דורין גילתה..
היא גילתה.. למה אלוקים?! למה?! כנראה שהייתי צריכה להתאבד סופית!
החברה הכי טובה שלי מאוכזבת ממני-ובצדדדק!
איך יכולתי לעשות לה את זה?! איך?!'
מיכל פתחה את המגירה שבשידה שלה והתחילה לחתוך.. עמוק יותר ועמוק יותר.. כ"כ הרבה דם ירד לה..
לא היה איכפת לה מכל הכאב.. היא זבל של בנאדם פשוט!
-
הגעתי הבייתה וישר הסתגרתי בחדר.. ובכיתי.. 'למה היא עושה לי את זה?! למה דווקא היא?! כל אחת אחרת..
בסדר!! אבל היא?? החברה הכי טובה שלי??' בהתחלה לא הבנתי למה כ"כ כעסתי עלייה.. הייתי מבולבלת
אבל אז הבנתי.. לא כעסתי עלייה.. כעסתי על עצמי. כעסתי על זה שלא הייתי לצידה הרבה בזמן האחרון
וכנראה היא פשוט רצתה מישהו שימלא את החלל החסר שיש בה. וכנראה עומרי היה הראשון שפנה לעזרתה..
איך לא ראיתי את זה?? הייתי כ"כ שקועה בעצמי ובמה שקרה לי עד שכבר התעלמתי סופית ממיכל.
החלטתי להתקשר ליוני.. הוא ידע כבר מה לעשות.. על בטוח!
טו..טו..טו..
אחרי כמה שניות יוני ענה לי.
יוני- דודו שלייי!!!
אני-יויו שלייי!!!
יוני-מה נשמע מאמי שלי?
אני- הכול אממ... אפשר להגיד שלא בסדר..
יוני- מאמי שלי????? לממההה??!!! מה קרה?! פגעו בך?? עומרי התקרב אלייך שוב?? אם כן רק תגידי אני פותח
אותו!
אני- לא.. אבל זה קשור לעומרי.. ומיכל..
יוני- מה?? לא הבנתי..
אני- טוב.. אז בוא אני אסביר לך..
והסברתי ליוני את הככוווללל!!#
אחרי כמה שניות של שתיקה יוני אמר-מאמי.. אז למה את עצובה ככה? אולי הוא באמת אוהב אותה?
אני- אבל אני לא בטוחה!! ואם הוא יפגע בה?
יוני- אם הוא יפגע בה היא כבר תבוא אלייך..
אני- טוב תודה רבה יויו שלי!! אני הולכת אלייה.
יוני- טוב דודו שלי!! ביי ותיזכרי שאני אוהב אותך..!
אני- טופ מאמי.. גמאני אותך ביי מואה!- אמרתי ליוני ושלחתי לו נשיקה בטלפון וניתקתי.

לקחתי פלאפון,מפתחות ויצאתי מהבית.
הלכתי לכיוון הבית של מיכל. הדלת הייתה פתוחה.. דפקתי שתי דפיקות על הדלת וניכנסתי.
עליתי במדרגות לכיוון החדר של מיכל וניכנסתי לחדר שלה..
מיכל הייתה על המיטה.. עם חתכים עמוקים בידיים. היא לא נשמה!! היא לא נשמה.. והכול בגללי!

מיכל חתכה יותר ויותר עמוק.. היא כבר התחילה לראות שחור.. היא אמרה לעצמה ' יופי עכשיו אף אחד לא
יצטרך לסבולל בגללי יותר!' ובאותו הרגע מיכל כבר לא ראתה כלום... הלב שלה הפסיק לפעום.. אין לה דופק.
-
זייהו להיום!! מקווה מאוד שתהינו!! מוואאהה *;

פרק-17-

תיזכורת:
לקחתי פלאפון,מפתחות ויצאתי מהבית.
הלכתי לכיוון הבית של מיכל. הדלת הייתה פתוחה.. דפקתי שתי דפיקות על הדלת וניכנסתי.
עליתי במדרגות לכיוון החדר של מיכל וניכנסתי לחדר שלה..
מיכל הייתה על המיטה.. עם חתכים עמוקים בידיים. היא לא נשמה!! היא לא נשמה.. והכול בגללי!

מיכל חתכה יותר ויותר עמוק.. היא כבר התחילה לראות שחור.. היא אמרה לעצמה ' יופי עכשיו אף אחד לא
יצטרך לסבולל בגללי יותר!' ובאותו הרגע מיכל כבר לא ראתה כלום... הלב שלה הפסיק לפעום.. אין לה דופק.
-
"שלום.. היתכנסנו כאן היום כדי לקדש את זכרה של מיכל חדד. חברתה הטובה ביותר תישא נאום לזיכרה..
תודה רבה."אמר הרב.
יוני ליווה אותי במשך כל הדרך העצובה הזאתי.. סביב הקבר של מיכל..הלכתי ועליתי על המדרגה הקטנה
שהיה מול הקבר של החברה הכי טובה שלי.
פתחתי את פי וניסיתי להגיד מילה כלשהיא.. אבל לא יכולתי.. יוני נעמד לידי ופשוט חיבק אותי..
הוא חיבק אותי חיבוק כ"כ חזק.. חיבוק שהייתי זקוקה לו כ"כ הרבה.
נישברתי והדמעות כבר זלגו מעצמן על כתפו של יוני. הסתכלתי קדימה וראיתי את אמא שלה אורלי שבורה מעל
הקבר של מיכל. בוכה גם כן היא,שבורה גם כן היא,עצובה גם כן היא. אני בחיים שלי לא תיארתי לעצמי שמיכל
תעשה דבר שכזה לעצמה.
אחרי שקצת נירגעתי עליתי בחזרה על המדרגה הקטנה והתחלתי לדבר..
'אז.. זה קשה לי מאוד!! מיכל הייתה החברה הכי טובה שלי ואני אוהבת אותה מאוד. אני לא יודעת למה היא עשתה
את מה שהיא עשתה..התאבדה..היא הייתה ילדה בעלת שמחת חיים.אני פשוט לא מבינה את זה!!'
צעקתי ופרצתי בבכי..שוב..
ירדתי מהמדרגה והתחלתי ללכת לכיוון המצבה של מיכל.ירדתי על הברכיים והדמעות נפלו לבדם על המצבה
שלה.לקחתי אבן והנחתי אותה על המצב וכך גם ורד.ורד לבן.הפרח האהוב עלייה.
הלכתי בחזרה אל המשפחה שלה שהתייפחה גם היא.
ראיתי בזווית העיין שלי את עומרי..ממש מאחור..בוכה.
ניגשתי אליו ולא אמרתי מילה. פשוט חיבקתי אותו ובכיתי.הוא נישבר גם כן הוא ובכה אפילו עוד יותר.
זה היה כ"כ עצוב.

ההלוויה ניגמרה וכולם התאספו בביתה של מיכל להזכרה שלה.
אמא שלה הכינה הרבה מאכלים.. לא היה לי חשק לאכול אבל רק בישביל לכבד את אמא של מיכל אכלתי
קצת מכל דבר.כבר התגברתי על האנורקסיה.. זה לא היה קשה.. כי זה גם לא היה כ"כ רציני.
יוני ועומרי לא דיברו. אפילו נועם וההורים שלי היו שם. ואפילו המנהלת של בית הספר שלנו.
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי עכשיו.. היא מתה... החברה הכי טובה שלי מתה.=\

כמו שהבנתם.. לא ארוך ביכלל.. פשוט זה קשה לי לכתוב את זה.. =\

פרק-18-

תיזכורת:
ההלוויה ניגמרה וכולם התאספו בביתה של מיכל להזכרה שלה.
אמא שלה הכינה הרבה מאכלים.. לא היה לי חשק לאכול אבל רק בישביל לכבד את אמא של מיכל אכלתי
קצת מכל דבר.כבר התגברתי על האנורקסיה.. זה לא היה קשה.. כי זה גם לא היה כ"כ רציני.
יוני ועומרי לא דיברו. אפילו נועם וההורים שלי היו שם. ואפילו המנהלת של בית הספר שלנו.
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי עכשיו.. היא מתה... החברה הכי טובה שלי מתה.=\

שניות,דקות,שעות,ימים..
אני רק מתבודדת בחדרי ובוכה.. מתאבלת על מות חברתי הטובה ביותר.

עברו כבר שבועיים מהמוות של מיכל.. אף אחד לא שכח,אף אחד לא הפסיק לבכות. כולל אותי =\
אבל היייייי וויקאפ!!! צריך לעבור לארה"ב..=\
אולי.. אולי ככה אני אשכח קצת מהמוות של מיכל..
זה יהיה קשה.. אבל חייבים לנסות.. חייבים! =\

את הארגזים כבר ארזנו.. כל הבית רק ארגזים.... לא אהבתי את זה.. אני רוצה להישאר בחדר שלי!
אבל... זה הכי טוב עבורי. לפחות ככה אמא אומרת לי.=\
עוד לא סיפרתי ליוני... זה קשה לי מדי... איך אני אגיד לו את זה?
'יוני אני אוהבת אותך אבל אני עוברת לארה"ב ביי!'
אני לא מסוגלת!!! אלוקים למה לא לקחת אותי גם יחד עם מיכל?!!
נועם מבואס תחת מכל עיניין המעבר הזה... עוד מעט הוא צריך להתגייס והוא לא יוכל כי אנחנו עוברים...
עומרי לא מדבר עם אף אחד.. והכול?! באשמתי. =\

יום עבר.. בוקר.צריך לזוז לבצפר..=[
אוקי.. אז התקלחתי,ציחצחתי שיניים,סידרתי את השיער,התאפרתי
ולבשתי סקיני ג'ינס בהיר משופשף,גופייה ארוכה עם פסים בצבע שחור-אפור ומעל זה חולצת בצפר לבנה.
נעלתי נעליי בובה שחורות ושמתי קשת שחורה בשיער.
יצאתי לעבר תחנת האוטובוס.
מלא ילדים הגיעו לתחנה וחיכו בקוצר רוח שיגיע הקו שעובר דרך בית הספר.
רק אני הייתי עם פרצוף תשע באב.
ירין התקרב אליי.
"דורין? מה קרה לך?"
"מה מה קרה לי?! אני.. אווחחח מה אני מדברת איתך ביכלל?!" צעקתי עליו והלכתי לצד השני.
היום עבר נורא לאט.. כל מי שהתקרב אליי העפתי אותו מימני..
אפילו יוני.. מסכן. לא הבין למה אני מתייחסת אליו ככה. אני פשוט לא מסוגלת לראות אותו..
אני לא יודעת איך אני אספר לו שאני עוברת לארה"ב..
סוף היום הגיע והלכתי מהר הבייתה בלי להגיד כלום לאף אחד.
ישר עליתי לחדר שלי,הורדתי נעליים ונישכבתי על המיטה.
כנראה שנירדמתי כי קמתי בבהלה מהמיטה ברגע ששמעתי צילצולים בדלת של הבית.
ירדתי למטה ופתחתי את הדלת.
יוני עמד שם.[?!]
"אממ... דורין.. אפשר להיכנס?!"
"כן יוני.. תיכנס.." אמרתי לו,הוא ניכנס וסגר את הדלת אחריו.
"רוצה לשתות משהו?לאכול?"שאלתי את יוני בזמן שהתיישב על הספה הגדולה.
"לא.תודה.דורין בואי שבי רגע לידי."
לא אמרתי לו כלום והלכתי להיישב לידו.
הייתה שתיקה של כמה דקות והוא שבר אותה.
"אני מרגיש שמשהוא עובר עלייך. תספרי לי..דוריני.. את יודעת שאת יכולה לסמוך עלי."
"כלום..כלום לא קרה יוני.." אמרתי ליוני בקול חנוק דמעות.
"דורין אני מכיר אותך.. תספרי לי.."
"טוב יוני.. יש לי משהו לספר לך.."
"מה?! אל תבהילי אותי! מה קרה מאמי?"
"אני.. אני עוברת לארה"ב.. כבר קנינו שם דירה וסידרנו את כל הדברים.."
יוני לא ראה את הארגזים כי הם היו בתוך החדרים.
הוא שתק והוריד את הראש שלו.
לאחר כמה שניות פצח בבכי.
"יוני.. לא.. אל תבכה.. בבקשה! גם ככה זה קשה לי! בבקשה!"התחננתי בפניו
עם דמעות זולגות במהירות במורד לחיי.
"אני.. אני... אני לא אוכל לחיות בלעדייך.." "אני אתאבד בלעדייך.. אל תלכי לי דוריני!" יוני צעק ,
פרץ בבכי וברח מהבית שלי.
'יופי.. כל החיים מתחרבשים לי!! למה אלוקים?! למה?!'

אני מקווה שזה יספק אותכן עד לפעם הבאה=]

נכתב על ידי , 1/12/2007 14:19  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אלמוגיייייי XD ב-10/2/2008 20:29
 





380
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJust Me:P אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Just Me:P ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2021 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)